לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון׃ | 1 |
לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵיְהֹוָה מַעֲנֵה לָשֽׁוֹן׃ |
כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃ | 2 |
כׇּֽל־דַּרְכֵי־אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו וְתֹכֵן רוּחוֹת יְהֹוָֽה׃ |
גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃ | 3 |
גֹּל אֶל־יְהֹוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃ |
כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה׃ | 4 |
כֹּל פָּעַל יְהֹוָה לַֽמַּעֲנֵהוּ וְגַם־רָשָׁע לְיוֹם רָעָֽה׃ |
תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה׃ | 5 |
תּוֹעֲבַת יְהֹוָה כׇּל־גְּבַהּ־לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶֽה׃ |
בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע׃ | 6 |
בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֺן וּבְיִרְאַת יְהֹוָה סוּר מֵרָֽע׃ |
ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו׃ | 7 |
בִּרְצוֹת יְהֹוָה דַּרְכֵי־אִישׁ גַּם־אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּֽוֹ׃ |
טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט׃ | 8 |
טוֹב־מְעַט בִּצְדָקָה מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּֽט׃ |
לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃ | 9 |
לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהֹוָה יָכִין צַעֲדֽוֹ׃ |
קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו׃ | 10 |
קֶסֶם ׀ עַֽל־שִׂפְתֵי־מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל־פִּֽיו׃ |
פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס׃ | 11 |
פֶּלֶס ׀ וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהֹוָה מַעֲשֵׂהוּ כׇּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃ |
תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃ | 12 |
תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּֽא׃ |
רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב׃ | 13 |
רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי־צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָֽב׃ |
חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה׃ | 14 |
חֲמַת־מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי־מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶֽנָּה׃ |
באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש׃ | 15 |
בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקֽוֹשׁ׃ |
קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃ | 16 |
קְֽנֹה־חׇכְמָה מַה־טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּֽסֶף׃ |
מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו׃ | 17 |
מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּֽוֹ׃ |
לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃ | 18 |
לִפְנֵי־שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רֽוּחַ׃ |
טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים׃ | 19 |
טוֹב שְׁפַל־רוּחַ אֶת־[עֲנָוִים] (עניים) מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת־גֵּאִֽים׃ |
משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו׃ | 20 |
מַשְׂכִּיל עַל־דָּבָר יִמְצָא־טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהֹוָה אַשְׁרָֽיו׃ |
לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח׃ | 21 |
לַֽחֲכַם־לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶֽקַח׃ |
מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃ | 22 |
מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּֽלֶת׃ |
לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃ | 23 |
לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַל־שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶֽקַח׃ |
צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃ | 24 |
צוּף־דְּבַשׁ אִמְרֵי־נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָֽצֶם׃ |
יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ | 25 |
יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃ |
נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃ | 26 |
נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּֽי־אָכַף עָלָיו פִּֽיהוּ׃ |
איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃ | 27 |
אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל־[שְׂפָתוֹ] (שפתיו) כְּאֵשׁ צָרָֽבֶת׃ |
איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף׃ | 28 |
אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּֽוּף׃ |
איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב׃ | 29 |
אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא־טֽוֹב׃ |
עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה׃ | 30 |
עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָֽה׃ |
עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׃ | 31 |
עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵֽא׃ |
טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר׃ | 32 |
טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִֽיר׃ |
בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו׃ | 33 |
בַּחֵיק יוּטַל אֶת־הַגּוֹרָל וּמֵיְהֹוָה כׇּל־מִשְׁפָּטֽוֹ׃ |