< מִשְׁלֵי 16 >
לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון׃ | 1 |
Při člověku bývá spořádání myšlení, ale od Hospodina jest řeč jazyka.
כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃ | 2 |
Všecky cesty člověka čisté se jemu zdají, ale kterýž zpytuje duchy, Hospodin jest.
גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃ | 3 |
Uval na Hospodina činy své, a budou upevněna předsevzetí tvá.
כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה׃ | 4 |
Hospodin všecko učinil pro sebe samého, také i bezbožného ke dni zlému.
תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה׃ | 5 |
Ohavností jest Hospodinu každý pyšného srdce; by sobě na pomoc i jiné přivzal, neujde pomsty.
בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע׃ | 6 |
Milosrdenstvím a pravdou očištěna bývá nepravost, a v bázni Hospodinově uchází se zlého.
ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו׃ | 7 |
Když se líbí Hospodinu cesty člověka, také i nepřátely jeho spokojuje k němu.
טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט׃ | 8 |
Lepší jest maličko s spravedlností, než množství důchodů nespravedlivých.
לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃ | 9 |
Srdce člověka přemýšlí o cestě své, ale Hospodin spravuje kroky jeho.
קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו׃ | 10 |
Rozhodnutí jest ve rtech královských, v soudu neuchylují se ústa jeho.
פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס׃ | 11 |
Váha a závaží jsou úsudek Hospodinův, a všecka závaží v pytlíku jeho nařízení.
תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃ | 12 |
Ohavností jest králům činiti bezbožně; nebo spravedlností upevňován bývá trůn.
רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב׃ | 13 |
Rtové spravedliví líbezní jsou králům, a ty, kteříž upřímě mluví, milují.
חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה׃ | 14 |
Rozhněvání královo jistý posel smrti, ale muž moudrý ukrotí je.
באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש׃ | 15 |
V jasné tváři královské jest život, a přívětivost jeho jako oblak s deštěm jarním.
קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃ | 16 |
Mnohem lépe jest nabyti moudrosti než zlata nejčistšího, a nabyti rozumnosti lépe než stříbra.
מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו׃ | 17 |
Cesta upřímých jest odstoupiti od zlého; ostříhá duše své ten, kdož ostříhá cesty své.
לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃ | 18 |
Před setřením bývá pýcha, a před pádem pozdvižení ducha.
טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים׃ | 19 |
Lépe jest poníženého duchu býti s pokornými, než děliti kořist s pyšnými.
משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו׃ | 20 |
Ten, kdož pozoruje slova, nalézá dobré; a kdož doufá v Hospodina, blahoslavený jest.
לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח׃ | 21 |
Ten, kdož jest moudrého srdce, slove rozumný, a sladkost rtů přidává naučení.
מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃ | 22 |
Rozumnost těm, kdož ji mají, jest pramen života, ale umění bláznů jest bláznovství.
לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃ | 23 |
Srdce moudrého rozumně spravuje ústa svá, tak že rty svými přidává naučení.
צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃ | 24 |
Plást medu jsou řeči utěšené, sladkost duši, a lékařství kostem.
יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ | 25 |
Cesta zdá se přímá člověku, ale dokonání její jistá cesta smrti.
נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃ | 26 |
Člověk pracovitý pracuje sobě, nebo ponoukají ho ústa jeho.
איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃ | 27 |
Muž nešlechetný vykopává zlé, v jehožto rtech jako oheň spalující.
איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף׃ | 28 |
Muž převrácený rozsívá sváry, a klevetník rozlučuje přátely.
איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב׃ | 29 |
Muž ukrutný přeluzuje bližního svého, a uvodí jej na cestu nedobrou.
עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה׃ | 30 |
Zamhuřuje oči své, smýšleje věci převrácené, a zmítaje pysky svými, vykonává zlé.
עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׃ | 31 |
Koruna ozdobná jsou šediny na cestě spravedlnosti se nalézající.
טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר׃ | 32 |
Lepší jest zpozdilý k hněvu než silný rek, a kdož panuje nad myslí svou nežli ten, kterýž dobyl města.
בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו׃ | 33 |
Do klínu umítán bývá los, ale od Hospodina všecko řízení jeho.