< מִשְׁלֵי 15 >
מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף׃ | 1 |
La colère perd même les sages: une réponse soumise détourne la fureur; un mot odieux l'excite.
לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃ | 2 |
La langue des sages sait ce qui est bon, et la bouche des insensés est messagère du mal.
בכל מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים׃ | 3 |
En tout lieu, les yeux du Seigneur observent et les méchants et les bons.
מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃ | 4 |
Une langue sensée est l'arbre de vie; celui qui la conservera telle sera plein d'esprit.
אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃ | 5 |
L'insensé se raille des instructions d'un père; celui qui garde ses commandements est mieux avisé.
בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת׃ | 6 |
Dans une grande justice, il y a une grande force; les impies seront, jusqu'à la racine, effacés de la terre. Dans les maisons des justes, il y a beaucoup de force; les fruits des impies périront.
שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן׃ | 7 |
Les lèvres des sages sont liées par la discrétion; le cœur des insensés n'offre pas de sécurité.
זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃ | 8 |
Les victimes des impies sont en abomination au Seigneur; les vœux des cœurs droits Lui sont agréables.
תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב׃ | 9 |
Les voies des impies sont en abomination au Seigneur; Il aime ceux qui suivent la justice.
מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃ | 10 |
L'instruction d'un cœur innocent apparaît même aux yeux des passants; ceux qui haïssent les réprimandes finissent honteusement.
שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם׃ (Sheol ) | 11 |
L'enfer et la perdition sont visibles pour le Seigneur; comment n'en serait-il pas de même du cœur des hommes? (Sheol )
לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך׃ | 12 |
L'ignorant n'aime point ceux qui le reprennent; il ne fréquente point les sages.
לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃ | 13 |
Le visage fleurit des joies du cœur; il s'assombrit dans la tristesse.
לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת׃ | 14 |
Un cœur droit cherche la doctrine; la bouche des ignorants connaîtra le mal.
כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד׃ | 15 |
Les yeux des méchants ne voient jamais que le mal; ceux des bons sont toujours pleins de sérénité.
טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו׃ | 16 |
Mieux vaut une modeste part, avec la crainte du Seigneur, que de grands trésors sans cette crainte.
טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו׃ | 17 |
Mieux vaut un repas hospitalier, un plat de légumes offert avec bonne grâce et amitié, qu'un bœuf entier servi avec de la haine.
איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב׃ | 18 |
Un homme colère prépare des querelles; un homme patient adoucit même celles qui allaient naître. L'homme patient éteindra les divisions; l'impie les allumera.
דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה׃ | 19 |
Les voies des paresseux sont semées d'épines; celles des hommes forts sont aplanies.
בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו׃ | 20 |
Le fils sage réjouira son père; le fils insensé se moque de sa mère.
אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת׃ | 21 |
Les voies de l'insensé manquent de sagesse; l'homme prudent va droit son chemin.
הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום׃ | 22 |
Ceux qui n'honorent pas l'assemblée des anciens sont en désaccord; le conseil demeure dans le cœur des sages.
שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃ | 23 |
Le méchant n'obéit pas à la raison; il ne dira rien qui soit à propos et utile au bien public.
ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃ (Sheol ) | 24 |
Les pensées du sage conduisent à la vie; par elles il se détourne de l'enfer. (Sheol )
בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה׃ | 25 |
Le Seigneur abat les maisons des superbes; il affermit l'héritage de la veuve.
תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי נעם׃ | 26 |
Les desseins iniques sont en abomination au Seigneur; les discours des hommes purs sont vénérés.
עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה׃ | 27 |
Il se perd lui-même celui qui se laisse gagner par des présents; celui qui les repousse avec indignation est sauvé; les péchés sont effacés par la foi et l'aumône; tout homme se préserve du mal par la crainte du Seigneur.
לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃ | 28 |
La foi est le sujet des méditations des cœurs justes; de la bouche des impies sortent des paroles coupables. Les voies des hommes justes sont agréables au Seigneur; en les suivant, les ennemis mêmes deviennent amis.
רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע׃ | 29 |
Dieu S'éloigne des méchants; Il exaucera les vœux des justes. Mieux vaut petite récolte avec la justice, que grande abondance avec l'iniquité.
מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם׃ | 30 |
Que le cœur de l'homme ait des pensées de justice, afin que Dieu le fasse cheminer dans la droite voie. L'œil réjouit le cœur par la vue des belles choses, et la bonne renommée engraisse les os.
אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין׃ | 31 |
פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃ | 32 |
Celui qui repousse les corrections est ennemi de soi-même; celui qui se rend aux réprimandes aime son âme.
יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃ | 33 |
La crainte du Seigneur est enseignement et sagesse; les plus grands honneurs lui seront rendus.