מִשְׁלֵי 15
| מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף׃ | 1 |
Et mildt Svar dæmper Vrede; men et bittert Ord vækker Fortørnelse.
| לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃ | 2 |
De vises Tunge giver god Kundskab, men Daarers Mund udgyder Taabelighed.
| בכל מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים׃ | 3 |
Herrens Øjne ere alle Vegne, og de beskue onde og gode.
| מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃ | 4 |
Tungens Blidhed er et Livsens Træ; men Forvendthed ved den er Sønderknuselse i Aanden.
| אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃ | 5 |
Daaren foragter sin Faders Tugtelse; men den, som agter paa Revselse, handler klogt.
| בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת׃ | 6 |
I den retfærdiges Hus er meget Gods; men der er Forstyrrelse i den ugudeliges Indtægt.
| שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן׃ | 7 |
De vises Læber udstrø Kundskab; men Daarernes Hjerte er ikke saa.
| זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃ | 8 |
De ugudeliges Offer er Herren en Vederstyggelighed; men de oprigtiges Bøn er ham en Velbehagelighed.
| תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב׃ | 9 |
De ugudeliges Vej er Herren en Vederstyggelighed; men den, som stræber efter Retfærdighed, elsker han:
| מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃ | 10 |
Streng Tugt venter den, som forlader Stien; den, som hader Irettesættelse, skal dø.
| שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם׃ (Sheol h7585) | 11 |
Dødsriget og Afgrunden ligge aabenbare for Herren, meget mere Menneskens Børns Hjerter. (Sheol h7585)
| לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך׃ | 12 |
En Spotter elsker ikke den, som sætter ham i Rette, han gaar ikke til de vise.
| לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃ | 13 |
Et glad Hjerte gør Ansigtet livligt; men ved Hjertets Bekymring nedslaas Modet.
| לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת׃ | 14 |
Den forstandiges Hjerte søger Kundskab, men Daarers Mund finder Behag i Taabelighed.
| כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד׃ | 15 |
Alle den elendiges Dage ere onde; men et glad Hjerte er et bestandigt Gæstebud.
| טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו׃ | 16 |
Bedre er lidet med Herrens Frygt end stort Liggendefæ med Uro.
| טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו׃ | 17 |
Bedre er en Ret grønne Urter, naar der er Kærlighed hos, end en fed Okse, naar der er Had hos.
| איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב׃ | 18 |
En hidsig Mand opvækker Trætte, men en langmodig dæmper Kiv.
| דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה׃ | 19 |
Den lades Vej er som et Tjørnegærde; men de oprigtiges Sti er banet.
| בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו׃ | 20 |
En viis Søn glæder sin Fader; men et daarligt Menneske foragter sin Moder.
| אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת׃ | 21 |
Daarskab er en Glæde for den, som fattes Forstand, men en forstandig Mand vandrer ret frem.
| הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום׃ | 22 |
Anslag blive til intet, naar der ikke er holdt Raad; men hvor der er mange Raadgivere, der bestaa de.
| שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃ | 23 |
Glæde har en Mand af sin Munds Svar; og et Ord i rette Tid — hvor godt!
| ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃ (Sheol h7585) | 24 |
Livsens Vej opadtil gaar den forstandige for at undgaa Dødsriget nedadtil. (Sheol h7585)
| בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה׃ | 25 |
Herren nedriver de hovmodiges Hus; men han stadfæster Enkens Landemærke.
| תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי נעם׃ | 26 |
Den ondes Anslag ere Herren en Vederstyggelighed; men Lifligheds Ord ere rene.
| עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה׃ | 27 |
Den, som jager efter Vinding, forstyrrer sit Hus; men den, som hader Gaver, skal leve.
| לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃ | 28 |
Den retfærdiges Hjerte betænker sig paa at svare; men de ugudeliges Mund udgyder onde Ting.
| רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע׃ | 29 |
Herren er langt borte fra de ugudelige, men hører de retfærdiges Bøn.
| מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם׃ | 30 |
Lys for Øjnene glæder Hjertet; et godt Budskab giver Marv i Benene.
| אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין׃ | 31 |
Det Øre, som hører efter Irettesættelse til Livet, han tager Bo midt iblandt de vise.
| פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃ | 32 |
Den, som lader Tugt fare, foragter sin Sjæl; men den, som hører efter Irettesættelse, forhverver sig Forstand.
| יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃ | 33 |
Herrens Frygt er Tugt til Visdom, og Ydmyghed gaar foran Ære.
