מִשְׁלֵי 14
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃ | 1 |
La donna savia edifica la sua casa, ma la stolta l’abbatte con le proprie mani.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃ | 2 |
Chi cammina nella rettitudine teme l’Eterno, ma chi è pervertito nelle sue vie lo sprezza.
| בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃ | 3 |
Nella bocca dello stolto germoglia la superbia, ma le labbra dei savi son la loro custodia.
| באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃ | 4 |
Dove mancano i buoi è vuoto il granaio, ma l’abbondanza della raccolta sta nella forza del bove.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃ | 5 |
Il testimonio fedele non mentisce, ma il testimonio falso spaccia menzogne.
| בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃ | 6 |
Il beffardo cerca la sapienza e non la trova, ma per l’uomo intelligente la scienza è cosa facile.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃ | 7 |
Vattene lungi dallo stolto; sulle sue labbra certo non hai trovato scienza.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃ | 8 |
La sapienza dell’uomo accorto sta nel discernere la propria strada, ma la follia degli stolti non è che inganno.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃ | 9 |
Gli insensati si burlano delle colpe commesse, ma il favore dell’Eterno sta fra gli uomini retti.
| לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃ | 10 |
Il cuore conosce la sua propria amarezza, e alla sua gioia non può prender parte un estraneo.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃ | 11 |
La casa degli empi sarà distrutta, ma la tenda degli uomini retti fiorirà.
| יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ | 12 |
V’è tal via che all’uomo par diritta, ma finisce col menare alla morte.
| גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃ | 13 |
Anche ridendo, il cuore può esser triste; e l’allegrezza può finire in dolore.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃ | 14 |
Lo sviato di cuore avrà la ricompensa dal suo modo di vivere, e l’uomo dabbene, quella delle opere sue.
| פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃ | 15 |
Lo scemo crede tutto quel che si dice, ma l’uomo prudente bada ai suoi passi.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃ | 16 |
Il savio teme, ed evita il male; ma lo stolto è arrogante e presuntuoso.
| קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃ | 17 |
Chi è pronto all’ira commette follie, e l’uomo pien di malizia diventa odioso.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃ | 18 |
Gli scemi ereditano stoltezza, ma i prudenti s’incoronano di scienza.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק׃ | 19 |
I malvagi si chinano dinanzi ai buoni, e gli empi alle porte de’ giusti.
| גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃ | 20 |
Il povero è odiato anche dal suo compagno, ma gli amici del ricco son molti.
| בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃ | 21 |
Chi sprezza il prossimo pecca, ma beato chi ha pietà dei miseri!
| הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃ | 22 |
Quelli che meditano il male non son forse traviati? ma quelli che meditano il bene trovan grazia e fedeltà.
| בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃ | 23 |
In ogni fatica v’è profitto, ma il chiacchierare mena all’indigenza.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃ | 24 |
La corona de’ savi è la loro ricchezza, ma la follia degli stolti non è che follia.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃ | 25 |
Il testimonio verace salva delle vite, ma chi spaccia bugie non fa che ingannare.
| ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה׃ | 26 |
V’è una gran sicurezza nel timor dell’Eterno; Egli sarà un rifugio per i figli di chi lo teme.
| יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃ | 27 |
Il timor dell’Eterno è fonte di vita e fa schivare le insidie della morte.
| ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃ | 28 |
La moltitudine del popolo è la gloria del re, ma la scarsezza de’ sudditi è la rovina del principe.
| ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃ | 29 |
Chi è lento all’ira ha un gran buon senso, ma chi è pronto ad andare in collera mostra la sua follia.
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃ | 30 |
Un cuor calmo è la vita del corpo, ma l’invidia è la carie dell’ossa.
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃ | 31 |
Chi opprime il povero oltraggia Colui che l’ha fatto, ma chi ha pietà del bisognoso, l’onora.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃ | 32 |
L’empio è travolto dalla sua sventura, ma il giusto spera anche nella morte.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃ | 33 |
La sapienza riposa nel cuore dell’uomo intelligente, ma in mezzo agli stolti si fa tosto conoscere.
| צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת׃ | 34 |
La giustizia innalza una nazione, ma il peccato è la vergogna dei popoli.
| רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃ | 35 |
Il favore del re è per il servo prudente, ma la sua ira è per chi gli fa onta.
