מִשְׁלֵי 14
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃ | 1 |
Αι σοφαί γυναίκες οικοδομούσι τον οίκον αυτών· η δε άφρων κατασκάπτει αυτόν διά των χειρών αυτής.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃ | 2 |
Ο περιπατών εν τη ευθύτητι αυτού φοβείται τον Κύριον· ο δε σκολιός τας οδούς αυτού καταφρονεί αυτόν.
| בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃ | 3 |
Εν στόματι άφρονος είναι η ράβδος της υπερηφανίας· τα δε χείλη των σοφών θέλουσι φυλάττει αυτούς.
| באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃ | 4 |
Όπου δεν είναι βόες, η αποθήκη είναι κενή· η δε αφθονία των γεννημάτων είναι εκ της δυνάμεως του βοός.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃ | 5 |
Ο αληθής μάρτυς δεν θέλει ψεύδεσθαι· ο δε ψευδής μάρτυς εκχέει ψεύδη.
| בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃ | 6 |
Ο χλευαστής ζητεί σοφίαν και δεν ευρίσκει· εις δε τον συνετόν είναι εύκολος η μάθησις.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃ | 7 |
Ύπαγε κατέναντι του άφρονος ανθρώπου και δεν θέλεις ευρεί χείλη συνέσεως.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃ | 8 |
Η σοφία του φρονίμου είναι να γνωρίζη την οδόν αυτού· η δε μωρία των αφρόνων αποπλάνησις.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃ | 9 |
Οι άφρονες γελώσιν εις την ανομίαν· εν μέσω δε των ευθέων είναι χάρις.
| לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃ | 10 |
Η καρδία του ανθρώπου γνωρίζει την πικρίαν της ψυχής αυτού· και ξένος δεν συμμετέχει της χαράς αυτής.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃ | 11 |
Η οικία των ασεβών θέλει αφανισθή· η δε σκηνή των ευθέων θέλει ανθεί.
| יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ | 12 |
Υπάρχει οδός, ήτις φαίνεται ορθή εις τον άνθρωπον, αλλά τα τέλη αυτής φέρουσιν εις θάνατον.
| גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃ | 13 |
Έτι και εις τον γέλωτα πονεί η καρδία· και το τέλος της χαράς είναι λύπη.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃ | 14 |
Ο διεφθαρμένος την καρδίαν θέλει εμπλησθή από των οδών αυτού· ο δε αγαθός άνθρωπος αφ' εαυτού.
| פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃ | 15 |
Ο απλούς πιστεύει εις πάντα λόγον· ο δε φρόνιμος προσέχει εις τα βήματα αυτού.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃ | 16 |
Ο σοφός φοβείται και φεύγει από του κακού· αλλ' ο άφρων προχωρεί και θρασύνεται.
| קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃ | 17 |
Ο οξύθυμος πράττει αστοχάστως· και ο κακόβουλος άνθρωπος είναι μισητός.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃ | 18 |
Οι άφρονες κληρονομούσι μωρίαν· οι δε φρόνιμοι στεφανούνται σύνεσιν.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק׃ | 19 |
Οι κακοί υποκλίνουσιν έμπροσθεν των αγαθών, και οι ασεβείς εις τας πύλας των δικαίων.
| גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃ | 20 |
Ο πτωχός μισείται και υπό του πλησίον αυτού· του δε πλουσίου οι φίλοι πολλοί.
| בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃ | 21 |
Ο καταφρονών τον πλησίον αυτού αμαρτάνει· ο δε ελεών τους πτωχούς είναι μακάριος.
| הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃ | 22 |
Δεν πλανώνται οι βουλευόμενοι κακόν; έλεος όμως και αλήθεια θέλει είσθαι εις τους βουλευομένους αγαθόν.
| בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃ | 23 |
Εν παντί κόπω υπάρχει κέρδος· η δε φλυαρία των χειλέων φέρει μόνον εις ένδειαν.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃ | 24 |
Τα πλούτη των σοφών είναι στέφανος εις αυτούς· των δε αφρόνων η υπεροχή μωρία.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃ | 25 |
Ο αληθής μάρτυς ελευθερόνει ψυχάς· ο δε δόλιος εκχέει ψεύδη.
| ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה׃ | 26 |
Εν τω φόβω του Κυρίου είναι ελπίς ισχυρά· και εις τα τέκνα αυτού θέλει υπάρχει καταφύγιον.
| יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃ | 27 |
Ο φόβος του Κυρίου είναι πηγή ζωής, απομακρύνων από παγίδων θανάτου.
| ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃ | 28 |
Εν τω πλήθει του λαού είναι η δόξα του βασιλέως· εν δε τη ελλείψει του λαού ο αφανισμός του ηγεμονεύοντος.
| ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃ | 29 |
Ο μακρόθυμος έχει μεγάλην φρόνησιν· ο δε οξύθυμος ανεγείρει την αφροσύνην αυτού.
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃ | 30 |
Η υγιαίνουσα καρδία είναι ζωή της σαρκός· ο δε φθόνος σαπρία των οστέων.
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃ | 31 |
Ο καταθλίβων τον πένητα ονειδίζει τον Ποιητήν αυτού· ο δε τιμών αυτόν ελεεί τον πτωχόν.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃ | 32 |
Ο ασεβής εκτινάσσεται εν τη ασεβεία αυτού· ο δε δίκαιος και εν τω θανάτω αυτού έχει ελπίδα.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃ | 33 |
Εν τη καρδία του συνετού επαναπαύεται σοφία· εν μέσω δε των αφρόνων φανερούται.
| צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת׃ | 34 |
Η δικαιοσύνη υψόνει έθνος· η δε αμαρτία είναι όνειδος λαών.
| רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃ | 35 |
Εύνοια του βασιλέως είναι προς φρόνιμον δούλον· θυμός δε αυτού προς τον προξενούντα αισχύνην.
