מִשְׁלֵי 14
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃ | 1 |
La sagesse des femmes édifie la maison; leur folie la renverse de ses propres mains.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃ | 2 |
Qui craint l’Eternel va droit son chemin; qui le méprise suit des voies obliques.
| בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃ | 3 |
Dans la bouche de l’insensé éclôt l’orgueil; mais les lèvres des sages les en préservent.
| באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃ | 4 |
Faute de bétail, le râtelier reste vide; c’est la vigueur du bœuf qui produit les riches moissons.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃ | 5 |
Un témoin loyal ne ment pas; un témoin mensonger n’exhale que faussetés.
| בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃ | 6 |
Le persifleur recherche la sagesse: elle lui échappe; mais le savoir est facilement abordable à l’homme intelligent.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃ | 7 |
Quand tu te sépareras d’un homme sot, tu n’auras pas appris ce que c’est que des lèvres raisonnables.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃ | 8 |
C’Est une sagesse chez l’homme prudent de bien discerner sa voie; la sottise des fous est une cause de tromperie.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃ | 9 |
Le péché se joue des insensés; parmi les hommes droits règne le contentement.
| לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃ | 10 |
Le cœur seul sent l’amertume qui l’envahit; de même ses joies, l’étranger n’y est pour rien.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃ | 11 |
La maison des méchants sera ruinée; la tente des hommes droits est florissante.
| יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ | 12 |
Tel chemin se présente tout uni devant l’homme et, finalement, il conduit à la mort.
| גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃ | 13 |
Même dans le rire le cœur peut souffrir, et la joie elle-même finit en tristesse.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃ | 14 |
Un cœur dévoyé recueille le fruit de sa conduite; et l’homme de bien trouve sa satisfaction en lui-même.
| פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃ | 15 |
Le niais croit tout; l’homme réfléchi considère chacun de ses pas.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃ | 16 |
Le sage est craintif et évite le mal; le sot se laisse entraîner et se croit en sûreté.
| קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃ | 17 |
Un homme prompt à la colère fait des sottises; l’homme fertile en roueries s’attire la haine.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃ | 18 |
Les niais ont en partage la sottise; la raison est la couronne des gens avisés.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק׃ | 19 |
Les méchants baissent la tête devant les bons; et les impies se tiennent à la porte du juste.
| גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃ | 20 |
Même pour son intime le pauvre est un objet d’antipathie; mais nombreux sont les amis du riche.
| בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃ | 21 |
Qui méprise son prochain est fautif; mais heureux qui prend pitié des humbles!
| הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃ | 22 |
Certes, ils font fausse route, ceux qui machinent le mal; amour et bienveillance récompensent ceux qui méditent le bien.
| בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃ | 23 |
Tout effort sérieux donne du profit; les vaines paroles ne causent que des pertes.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃ | 24 |
Pour les sages la richesse est une couronne; la folie des sots reste toujours folie.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃ | 25 |
Un témoin véridique sauve des existences; un témoin déloyal débite des faussetés.
| ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה׃ | 26 |
La crainte de l’Eternel vaut une place forte; on en fait un abri pour ses enfants.
| יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃ | 27 |
La crainte de l’Eternel est une source de vie; elle éloigne des pièges de la mort.
| ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃ | 28 |
Quand la nation s’accroit, c’est une gloire pour le roi; quand la population vient à manquer, c’est une ruine pour le prince.
| ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃ | 29 |
Etre longanime, c’est faire preuve de grande intelligence; se montrer irascible, c’est mettre en relief sa sottise.
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃ | 30 |
Un cœur paisible est un gage de vie pour le corps mais la jalousie est la carie des os.
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃ | 31 |
Qui opprime le pauvre outrage son Créateur; qui a pitié de l’indigent l’honore.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃ | 32 |
Le méchant est accablé par son malheur; le juste a confiance jusque dans la mort.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃ | 33 |
La sagesse réside dans un cœur intelligent; elle se fait remarquer parmi les sots.
| צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת׃ | 34 |
La justice grandit une nation; le crime est l’opprobre des peuples.
| רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃ | 35 |
La faveur du roi va au serviteur intelligent; celui qui agit sans vergogne est l’objet de sa colère.
