מִשְׁלֵי 14
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃ | 1 |
The wise among women buildeth her house; but the foolish pulleth it down with her own hands.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃ | 2 |
In his uprightness walketh he that feareth the Lord; but perverse in his ways is he that despiseth him.
| בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃ | 3 |
In the mouth of the foolish is a stick [for his] pride; but the lips of the wise will preserve them.
| באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃ | 4 |
Where no oxen are, is the crib clean; but the abundance of harvests is [only] through the strength of the ox.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃ | 5 |
A faithful witness will not lie; but a false witness constantly uttereth lies.
| בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃ | 6 |
A scorner seeketh wisdom, and there is none; but knowledge is easy to the man of understanding.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃ | 7 |
Go far away from a foolish man, else thou wilt [never] know the lips of knowledge.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃ | 8 |
The wisdom of the prudent is to understand his way; but the folly of fools is deceit.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃ | 9 |
The fool maketh a mockery of guilt; but among the upright there is good will.
| לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃ | 10 |
The heart knoweth its own bitterness; and with its joy can no stranger intermeddle.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃ | 11 |
The house of the wicked will be destroyed: but the tent of the upright will flourish.
| יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ | 12 |
There is many a way which seemeth even before a man; but its end are ways unto death.
| גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃ | 13 |
Even in laughter the heart feeleth pain; and at its end joy is sorrow.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃ | 14 |
The backslider in heart will have enough of his own ways; and from him [departeth] the good men.
| פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃ | 15 |
The simple believeth every word; but the prudent man understandeth his steps.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃ | 16 |
A wise man is fearful, and departeth from evil; but the fool exciteth himself, and is confident.
| קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃ | 17 |
He that is soon angry committeth folly; and a man of wicked devices is hated.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃ | 18 |
The simple inherit folly; but the prudent crown themselves with knowledge.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק׃ | 19 |
The bad sink down before the good; and the wicked are at the gates of the righteous.
| גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃ | 20 |
Even to his own neighbor is the poor man hateful; but the friends of the rich are many.
| בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃ | 21 |
He that despiseth his neighbor is a sinner; but he that is gracious to the poor—happiness attend him!
| הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃ | 22 |
Behold, those who contrive evil are in error; but kindness and truth attend on those who contrive what is good.
| בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃ | 23 |
In all painful labor there is profit; but mere words of the lips [lead] only to want.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃ | 24 |
The crown of the wise is their riches; but the folly of fools is [only] folly.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃ | 25 |
A deliverer of souls is the true witness; but a witness of deceit uttereth lies.
| ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה׃ | 26 |
In the fear of the Lord is the strong confidence [of man], and unto his children will it be a place of shelter.
| יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃ | 27 |
The fear of the Lord is the source of life, [teaching] to avoid the snares of death.
| ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃ | 28 |
In the multitude of people is the king's glory; but in the want of a population is the downfall of the prince.
| ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃ | 29 |
He that is slow to anger is of great understanding; but he that is hasty of spirit holdeth up [to view] his folly.
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃ | 30 |
A sound heart is the life of the body; but jealousy is the rottenness of the bones.
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃ | 31 |
He that oppresseth the poor blasphemeth his Maker; but he that is gracious to the needy honoreth him.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃ | 32 |
Through his own evil is the wicked thrust down; but even in his death doth the righteous have confidence.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃ | 33 |
In the heart of the man of understanding resteth wisdom: but [the little which is] in the bosom of fools is made known.
| צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת׃ | 34 |
Righteousness exalteth a people; but the disgrace of nations is sin.
| רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃ | 35 |
The king's favor is bestowed on an intelligent servant; but his wrath is against him that deserveth shame.
