< מִשְׁלֵי 13 >

בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃ 1
Filius sapiens, doctrina patris: qui autem illusor est, non audit cum arguitur.
מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃ 2
De fructu oris sui homo satiabitur bonis: anima autem prævaricatorum iniqua.
נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו׃ 3
Qui custodit os suum, custodit animam suam: qui autem inconsideratus est ad loquendum, sentiet mala.
מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃ 4
Vult et non vult piger: anima autem operantium impinguabitur.
דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר׃ 5
Verbum mendax iustus detestabitur: impius autem confundit, et confundetur.
צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת׃ 6
Iustitia custodit innocentis viam: impietas autem peccatorem supplantat.
יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃ 7
Est quasi dives cum nihil habeat: et est quasi pauper, cum in multis divitiis sit.
כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה׃ 8
Redemptio animæ viri, divitiæ suæ: qui autem pauper est, increpationem non sustinet.
אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך׃ 9
Lux iustorum lætificat: lucerna autem impiorum extinguetur.
רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה׃ 10
Inter superbos semper iurgia sunt: qui autem agunt omnia cum consilio, reguntur sapientia.
הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה׃ 11
Substantia festinata minuetur: quæ autem paulatim colligitur manu, multiplicabitur.
תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה׃ 12
Spes, quæ differtur, affligit animam: lignum vitæ desiderium veniens.
בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם׃ 13
Qui detrahit alicui rei, ipse se in futurum obligat: qui autem timet præceptum, in pace versabitur. Animæ dolosæ errant in peccatis: iusti autem misericordes sunt, et miserantur.
תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות׃ 14
Lex sapientis fons vitæ, ut declinet a ruina mortis.
שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן׃ 15
Doctrina bona dabit gratiam: in itinere contemptorum vorago.
כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃ 16
Astutus omnia agit cum consilio: qui autem fatuus est, aperit stultitiam.
מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא׃ 17
Nuncius impii cadet in malum: legatus autem fidelis, sanitas.
ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד׃ 18
Egestas, et ignominia ei, qui deserit disciplinam: qui autem acquiescit arguenti, glorificabitur.
תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע׃ 19
Desiderium si compleatur, delectat animam: detestantur stulti eos, qui fugiunt mala.
הלוך את חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע׃ 20
Qui cum sapientibus graditur, sapiens erit: amicus stultorum similis efficietur.
חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב׃ 21
Peccatores persequitur malum: et iustis retribuentur bona.
טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃ 22
Bonus reliquit heredes filios, et nepotes: et custoditur iusto substantia peccatoris.
רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃ 23
Multi cibi in novalibus patrum: et aliis congregantur absque iudicio.
חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃ 24
Qui parcit virgæ, odit filium suum: qui autem diligit illum, instanter erudit.
צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃ 25
Iustus comedit, et replet animam suam: venter autem impiorum insaturabilis.

< מִשְׁלֵי 13 >