מִשְׁלֵי 13

1 בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃

בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא־שָׁמַע גְּעָרָֽה׃

2 מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃

מִפְּרִי פִי־אִישׁ יֹאכַל טוֹב וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָֽס׃

3 נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו׃

נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה־לֽוֹ׃

4 מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃

מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ עָצֵל וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּֽׁן׃

5 דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר׃

דְּבַר־שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּֽיר׃

6 צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת׃

צְדָקָה תִּצֹּר תׇּם־דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּֽאת׃

7 יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃

יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָֽב׃

8 כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה׃

כֹּפֶר נֶֽפֶשׁ־אִישׁ עׇשְׁרוֹ וְרָשׁ לֹֽא־שָׁמַע גְּעָרָֽה׃

9 אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך׃

אוֹר־צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָֽךְ׃

10 רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה׃

רַק־בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה וְאֶת־נוֹעָצִים חׇכְמָֽה׃

11 הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה׃

הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל־יָד יַרְבֶּֽה׃

12 תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה׃

תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָֽה׃

13 בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם׃

בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ וִירֵא מִצְוָה הוּא יְשֻׁלָּֽם׃

14 תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות׃

תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָֽוֶת׃

15 שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן׃

שֵֽׂכֶל־טוֹב יִתֶּן־חֵן וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָֽן׃

16 כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃

כׇּל־עָרוּם יַעֲשֶׂה בְדָעַת וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּֽלֶת׃

17 מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא׃

מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּֽא׃

18 ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד׃

רֵישׁ וְקָלוֹן פּוֹרֵעַ מוּסָר וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יְכֻבָּֽד׃

19 תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע׃

תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָֽע׃

20 הלוך את חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע׃

(הלוך) [הוֹלֵךְ] אֶת־חֲכָמִים (וחכם) [יֶחְכָּם] וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרֽוֹעַ׃

21 חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב׃

חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה וְאֶת־צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם־טֽוֹב׃

22 טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃

טוֹב יַנְחִיל בְּנֵֽי־בָנִים וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵֽא׃

23 רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃

רׇב־אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּֽט׃

24 חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָֽר׃

25 צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃

צַדִּיק אֹכֵֽל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָֽר׃