< מִשְׁלֵי 13 >

בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃ 1
Ο σοφός υιός δέχεται την διδασκαλίαν του πατρός· ο δε χλευαστής δεν ακούει έλεγχον.
מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃ 2
Εκ των καρπών του στόματος αυτού ο άνθρωπος θέλει φάγει αγαθά· η δε ψυχή των ανόμων αδικίαν.
נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו׃ 3
Ο φυλάττων το στόμα αυτού διαφυλάττει την ζωήν αυτού· ο δε ανοίγων προπετώς τα χείλη αυτού θέλει απολεσθή.
מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃ 4
Η ψυχή του οκνηρού επιθυμεί και δεν έχει· η δε ψυχή των επιμελών θέλει χορτασθή.
דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר׃ 5
Ο δίκαιος μισεί λόγον ψευδή· ο δε ασεβής καθίσταται δυσώδης και άτιμος.
צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת׃ 6
Η δικαιοσύνη φυλάττει τον τέλειον την οδόν· η δε ασέβεια καταστρέφει τον αμαρτωλόν.
יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃ 7
Υπάρχει άνθρωπος όστις κάμνει τον πλούσιον, και δεν έχει ουδέν· και άλλος όστις κάμνει τον πτωχόν, και έχει πλούτον πολύν.
כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה׃ 8
Το λύτρον της ψυχής του ανθρώπου είναι ο πλούτος αυτού· ο δε πτωχός δεν ακούει επίπληξιν.
אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך׃ 9
Το φως των δικαίων είναι φαιδρόν· ο δε λύχνος των ασεβών θέλει σβεσθή.
רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה׃ 10
Μόνον από της υπερηφανίας προέρχεται η έρις· η δε σοφία είναι μετά των δεχομένων συμβουλάς.
הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה׃ 11
Τα εκ ματαιότητος πλούτη θέλουσιν ελαττωθή· ο δε συνάγων με την χείρα αυτού θέλει αυξηνθή.
תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה׃ 12
Η ελπίς αναβαλλομένη ατονίζει την καρδίαν· το δε ποθούμενον, όταν έρχηται, είναι δένδρον ζωής.
בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם׃ 13
Ο καταφρονών τον λόγον θέλει αφανισθή· ο δε φοβούμενος την εντολήν, ούτος θέλει ανταμειφθή.
תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות׃ 14
Ο νόμος του σοφού είναι πηγή ζωής, απομακρύνων από παγίδων θανάτου.
שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן׃ 15
Σύνεσις αγαθή δίδει χάριν· η δε οδός των παρανόμων φέρει εις όλεθρον.
כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃ 16
Πας φρόνιμος πράττει μετά γνώσεως· ο δε άφρων ανακαλύπτει μωρίαν.
מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא׃ 17
Ο κακός μηνυτής πίπτει εις δυστυχίαν· ο δε πιστός πρέσβυς είναι ίασις.
ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד׃ 18
Πτωχεία και αισχύνη θέλουσιν είσθαι εις τον αποβάλλοντα την διδασκαλίαν· ο δε φυλάττων τον έλεγχον θέλει τιμηθή.
תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע׃ 19
Επιθυμία εκπληρωθείσα ευφραίνει την ψυχήν· εις δε τους άφρονας είναι βδελυρόν να εκκλίνωσιν από του κακού.
הלוך את חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע׃ 20
Ο περιπατών μετά σοφών θέλει είσθαι σοφός· ο δε σύντροφος των αφρόνων θέλει απολεσθή.
חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב׃ 21
Κακόν παρακολουθεί τους αμαρτωλούς· εις δε τους δικαίους θέλει ανταποδοθή καλόν.
טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃ 22
Ο αγαθός αφίνει κληρονομίαν εις υιούς υιών· ο πλούτος δε του αμαρτωλού θησαυρίζεται διά τον δίκαιον.
רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃ 23
Πολλήν τροφήν δίδει ο αγρός των πτωχών· τινές δε δι' έλλειψιν κρίσεως αφανίζονται.
חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃ 24
Ο φειδόμενος της ράβδου αυτού μισεί τον υιόν αυτού· αλλ' ο αγαπών αυτόν παιδεύει αυτόν εν καιρώ.
צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃ 25
Ο δίκαιος τρώγει μέχρι χορτασμού της ψυχής αυτού· η δε κοιλία των ασεβών θέλει στερείσθαι.

< מִשְׁלֵי 13 >