מִשְׁלֵי 13
| בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃ | 1 |
A wise son — the instruction of a father, And a scorner — he hath not heard rebuke.
| מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃ | 2 |
From the fruit of the mouth a man eateth good, And the soul of the treacherous — violence.
| נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו׃ | 3 |
Whoso is keeping his mouth, is keeping his soul, Whoso is opening wide his lips — ruin to him!
| מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃ | 4 |
The soul of the slothful is desiring, and hath not. And the soul of the diligent is made fat.
| דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר׃ | 5 |
A false word the righteous hateth, And the wicked causeth abhorrence, and is confounded.
| צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת׃ | 6 |
Righteousness keepeth him who is perfect in the way, And wickedness overthroweth a sin offering.
| יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃ | 7 |
There is who is making himself rich, and hath nothing, Who is making himself poor, and wealth [is] abundant.
| כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה׃ | 8 |
The ransom of a man's life [are] his riches, And the poor hath not heard rebuke.
| אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך׃ | 9 |
The light of the righteous rejoiceth, And the lamp of the wicked is extinguished.
| רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה׃ | 10 |
A vain man through pride causeth debate, And with the counselled [is] wisdom.
| הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה׃ | 11 |
Wealth from vanity becometh little, And whoso is gathering by the hand becometh great.
| תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה׃ | 12 |
Hope prolonged is making the heart sick, And a tree of life [is] the coming desire.
| בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם׃ | 13 |
Whoso is despising the Word is destroyed for it, And whoso is fearing the Command is repayed.
| תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות׃ | 14 |
The law of the wise [is] a fountain of life, To turn aside from snares of death.
| שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן׃ | 15 |
Good understanding giveth grace, And the way of the treacherous [is] hard.
| כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃ | 16 |
Every prudent one dealeth with knowledge, And a fool spreadeth out folly.
| מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא׃ | 17 |
A wicked messenger falleth into evil, And a faithful ambassador is healing.
| ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד׃ | 18 |
Whoso is refusing instruction — poverty and shame, And whoso is observing reproof is honoured.
| תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע׃ | 19 |
A desire accomplished is sweet to the soul, And an abomination to fools [is]: Turn from evil.
| הלוך את חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע׃ | 20 |
Whoso is walking with wise men is wise, And a companion of fools suffereth evil.
| חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב׃ | 21 |
Evil pursueth sinners, And good recompenseth the righteous.
| טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃ | 22 |
A good man causeth sons' sons to inherit, And laid up for the righteous [is] the sinner's wealth.
| רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃ | 23 |
Abundance of food — the tillage of the poor, And substance is consumed without judgment.
| חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃ | 24 |
Whoso is sparing his rod is hating his son, And whoso is loving him hath hastened him chastisement.
| צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃ | 25 |
The righteous is eating to the satiety of his soul, And the belly of the wicked lacketh!
