< מִשְׁלֵי 13 >
בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃ | 1 |
A wise son [heareth] his father’s instruction: but a scorner heareth not rebuke.
מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃ | 2 |
A man shall eat good by the fruit of [his] mouth: but the soul of the transgressors [shall eat] violence.
נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו׃ | 3 |
He that keepeth his mouth keepeth his life: [but] he that openeth wide his lips shall have destruction.
מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃ | 4 |
The soul of the sluggard desireth, and [hath] nothing: but the soul of the diligent shall be made fat.
דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר׃ | 5 |
A righteous [man] hateth lying: but a wicked [man] is loathsome, and cometh to shame.
צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת׃ | 6 |
Righteousness keepeth [him that is] upright in the way: but wickedness overthroweth the sinner.
יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃ | 7 |
There is that maketh himself rich, yet [hath] nothing: [there is] that maketh himself poor, yet [hath] great riches.
כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה׃ | 8 |
The ransom of a man’s life [are] his riches: but the poor heareth not rebuke.
אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך׃ | 9 |
The light of the righteous rejoiceth: but the lamp of the wicked shall be put out.
רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה׃ | 10 |
Only by pride cometh contention: but with the well advised [is] wisdom.
הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה׃ | 11 |
Wealth [gotten] by vanity shall be diminished: but he that gathereth by labour shall increase.
תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה׃ | 12 |
Hope deferred maketh the heart sick: but [when] the desire cometh, [it is] a tree of life.
בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם׃ | 13 |
Whoso despiseth the word shall be destroyed: but he that feareth the commandment shall be rewarded.
תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות׃ | 14 |
The law of the wise [is] a fountain of life, to depart from the snares of death.
שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן׃ | 15 |
Good understanding giveth favour: but the way of transgressors [is] hard.
כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃ | 16 |
Every prudent [man] dealeth with knowledge: but a fool layeth open [his] folly.
מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא׃ | 17 |
A wicked messenger falleth into mischief: but a faithful ambassador [is] health.
ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד׃ | 18 |
Poverty and shame [shall be to] him that refuseth instruction: but he that regardeth reproof shall be honoured.
תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע׃ | 19 |
The desire accomplished is sweet to the soul: but [it is] abomination to fools to depart from evil.
הלוך את חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע׃ | 20 |
He that walketh with wise [men] shall be wise: but a companion of fools shall be destroyed.
חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב׃ | 21 |
Evil pursueth sinners: but to the righteous good shall be repayed.
טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃ | 22 |
A good [man] leaveth an inheritance to his children’s children: and the wealth of the sinner [is] laid up for the just.
רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃ | 23 |
Much food [is in] the tillage of the poor: but there is [that is] destroyed for want of judgment.
חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃ | 24 |
He that spareth his rod hateth his son: but he that loveth him chasteneth him betimes.
צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃ | 25 |
The righteous eateth to the satisfying of his soul: but the belly of the wicked shall want.