< מִשְׁלֵי 12 >

אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃ 1
אֹהֵב מוּסָר אֹהֵֽב דָּעַת וְשׂוֹנֵא תוֹכַחַת בָּֽעַר׃
טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע׃ 2
טוֹב יָפִיק רָצוֹן מֵיְהֹוָה וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִֽׁיעַ׃
לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט׃ 3
לֹא־יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל־יִמּֽוֹט׃
אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃ 4
אֵֽשֶׁת־חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָֽׁה׃
מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃ 5
מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים מִשְׁפָּט תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים מִרְמָֽה׃
דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם׃ 6
דִּבְרֵי רְשָׁעִים אֱרׇב־דָּם וּפִי יְשָׁרִים יַצִּילֵֽם׃
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד׃ 7
הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹֽד׃
לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז׃ 8
לְֽפִי־שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל־אִישׁ וְנַעֲוֵה־לֵב יִהְיֶה לָבֽוּז׃
טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׃ 9
טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃
יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי׃ 10
יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְֽרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִֽי׃
עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב׃ 11
עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר־לֵֽב׃
חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃ 12
חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּֽן׃
בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃ 13
בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּֽיק׃
מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃ 14
מִפְּרִי פִי־אִישׁ יִשְׂבַּע־טוֹב וּגְמוּל יְדֵי־אָדָם (ישוב) [יָשִׁיב] לֽוֹ׃
דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃ 15
דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָֽם׃
אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום׃ 16
אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ וְכֹסֶה קָלוֹן עָרֽוּם׃
יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה׃ 17
יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָֽה׃
יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃ 18
יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּֽא׃
שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃ 19
שְֽׂפַת־אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד־אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָֽׁקֶר׃
מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃ 20
מִרְמָה בְּלֶב־חֹרְשֵׁי רָע וּֽלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָֽה׃
לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע׃ 21
לֹא־יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כׇּל־אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָֽע׃
תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו׃ 22
תּוֹעֲבַת יְהֹוָה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנֽוֹ׃
אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃ 23
אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּֽלֶת׃
יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃ 24
יַד־חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַֽס׃
דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃ 25
דְּאָגָה בְלֶב־אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה׃
יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם׃ 26
יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵֽם׃
לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ׃ 27
לֹא־יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן־אָדָם יָקָר חָרֽוּץ׃
בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות׃ 28
בְּאֹֽרַח־צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָהֿ אַל־מָֽוֶת׃

< מִשְׁלֵי 12 >