אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃ | 1 |
אֹהֵב מוּסָר אֹהֵֽב דָּעַת וְשׂוֹנֵא תוֹכַחַת בָּֽעַר׃ |
טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע׃ | 2 |
טוֹב יָפִיק רָצוֹן מֵיְהֹוָה וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִֽׁיעַ׃ |
לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט׃ | 3 |
לֹא־יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל־יִמּֽוֹט׃ |
אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃ | 4 |
אֵֽשֶׁת־חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָֽׁה׃ |
מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃ | 5 |
מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים מִשְׁפָּט תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים מִרְמָֽה׃ |
דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם׃ | 6 |
דִּבְרֵי רְשָׁעִים אֱרׇב־דָּם וּפִי יְשָׁרִים יַצִּילֵֽם׃ |
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד׃ | 7 |
הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹֽד׃ |
לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז׃ | 8 |
לְֽפִי־שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל־אִישׁ וְנַעֲוֵה־לֵב יִהְיֶה לָבֽוּז׃ |
טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׃ | 9 |
טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃ |
יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי׃ | 10 |
יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְֽרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִֽי׃ |
עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב׃ | 11 |
עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר־לֵֽב׃ |
חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃ | 12 |
חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּֽן׃ |
בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃ | 13 |
בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּֽיק׃ |
מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃ | 14 |
מִפְּרִי פִי־אִישׁ יִשְׂבַּע־טוֹב וּגְמוּל יְדֵי־אָדָם (ישוב) [יָשִׁיב] לֽוֹ׃ |
דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃ | 15 |
דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָֽם׃ |
אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום׃ | 16 |
אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ וְכֹסֶה קָלוֹן עָרֽוּם׃ |
יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה׃ | 17 |
יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָֽה׃ |
יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃ | 18 |
יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּֽא׃ |
שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃ | 19 |
שְֽׂפַת־אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד־אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָֽׁקֶר׃ |
מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃ | 20 |
מִרְמָה בְּלֶב־חֹרְשֵׁי רָע וּֽלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָֽה׃ |
לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע׃ | 21 |
לֹא־יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כׇּל־אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָֽע׃ |
תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו׃ | 22 |
תּוֹעֲבַת יְהֹוָה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנֽוֹ׃ |
אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃ | 23 |
אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּֽלֶת׃ |
יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃ | 24 |
יַד־חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַֽס׃ |
דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃ | 25 |
דְּאָגָה בְלֶב־אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה׃ |
יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם׃ | 26 |
יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵֽם׃ |
לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ׃ | 27 |
לֹא־יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן־אָדָם יָקָר חָרֽוּץ׃ |
בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות׃ | 28 |
בְּאֹֽרַח־צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָהֿ אַל־מָֽוֶת׃ |