< מִשְׁלֵי 12 >

אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃ 1
Όστις αγαπά παιδείαν, αγαπά γνώσιν· αλλ' όστις μισεί έλεγχον, είναι άφρων.
טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע׃ 2
Ο καλός ευρίσκει χάριν παρά Κυρίου· τον δε μηχανευόμενον κακά θέλει καταδικάσει.
לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט׃ 3
Δεν θέλει στερεωθή άνθρωπος διά της ανομίας· η ρίζα δε των δικαίων θέλει μένει ασάλευτος.
אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃ 4
Η ενάρετος γυνή είναι στέφανος εις τον άνδρα αυτής· η δε προξενούσα αισχύνην είναι ως σαπρία εις τα οστά αυτού.
מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃ 5
Οι λογισμοί των δικαίων είναι ευθύτης· αι δε βουλαί των ασεβών δόλος.
דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם׃ 6
Οι λόγοι των ασεβών ενεδρεύουσιν αίμα· το δε στόμα των ευθέων θέλει ελευθερώσει αυτούς.
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד׃ 7
Οι ασεβείς καταστρέφονται και δεν υπάρχουσιν· ο οίκος δε των δικαίων θέλει διαμένει.
לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז׃ 8
Ο άνθρωπος εγκωμιάζεται κατά την σύνεσιν αυτού· ο δε διεστραμμένος την καρδίαν θέλει είσθαι εις καταφρόνησιν.
טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׃ 9
Καλήτερος ο άνθρωπος ο μη τιμώμενος και επαρκών εις εαυτόν, παρά ο κενοδοξών και στερούμενος άρτου.
יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי׃ 10
Ο δίκαιος επιμελείται την ζωήν του κτήνους αυτού· τα δε σπλάγχνα των ασεβών είναι ανελεήμονα.
עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב׃ 11
Ο εργαζόμενος την γην αυτού θέλει χορτασθή άρτον· ο δε ακολουθών τους ματαιόφρονας είναι ενδεής φρενών.
חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃ 12
Ο ασεβής ζητεί την υπεράσπισιν των κακών· αλλ' η ρίζα του δικαίου αναδίδει.
בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃ 13
Δι' αμαρτίαν χειλέων παγιδεύεται ο ασεβής· ο δε δίκαιος εξέρχεται εκ στενοχωρίας.
מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃ 14
Εκ των καρπών του στόματος αυτού ο άνθρωπος θέλει εμπλησθή αγαθών· και η αμοιβή των χειρών του ανθρώπου θέλει επιστρέψει εις αυτόν.
דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃ 15
Η οδός του άφρονος είναι ορθή εις τους οφθαλμούς αυτού· ο δε ακούων συμβουλάς είναι σοφός.
אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום׃ 16
Ο άφρων φανερόνει ευθύς την οργήν αυτού· ο δε φρόνιμος σκεπάζει το όνειδος αυτού.
יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה׃ 17
Ο λαλών αλήθειαν αναγγέλλει το δίκαιον· ο δε ψευδομάρτυς δόλον.
יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃ 18
Ο φλύαρος είναι ως τραύματα μαχαίρας· η δε γλώσσα των σοφών, ίασις.
שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃ 19
Τα χείλη της αληθείας θέλουσιν είσθαι σταθερά διαπαντός· η δε ψευδής γλώσσα μόνον στιγμιαία.
מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃ 20
Δόλος είναι εν τη καρδία των μηχανευομένων κακά· ευφροσύνη δε εις τους βουλευομένους ειρήνην.
לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע׃ 21
Ουδεμία βλάβη θέλει συμβή εις τον δίκαιον· οι δε ασεβείς θέλουσιν εμπλησθή κακών.
תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו׃ 22
Ψευδή χείλη βδέλυγμα εις τον Κύριον· οι δε ποιούντες αλήθειαν είναι δεκτοί εις αυτόν.
אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃ 23
Ο φρόνιμος άνθρωπος καλύπτει γνώσιν· η δε καρδία των αφρόνων διακηρύττει μωρίαν.
יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃ 24
Η χειρ των επιμελών θέλει εξουσιάζει· οι δε οκνηροί θέλουσιν είσθαι υποτελείς.
דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃ 25
Η λύπη εν τη καρδία του ανθρώπου ταπεινόνει αυτήν· ο δε καλός λόγος ευφραίνει αυτήν.
יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם׃ 26
Ο δίκαιος υπερέχει του πλησίον αυτού· η δε οδός των ασεβών πλανά αυτούς.
לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ׃ 27
Ο οκνηρός δεν επιτυγχάνει του θηράματος αυτού· τα δε υπάρχοντα του επιμελούς ανθρώπου είναι πολύτιμα.
בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות׃ 28
Εν τη οδώ της δικαιοσύνης είναι ζωή· και η πορεία της οδού αυτής δεν φέρει εις θάνατον.

< מִשְׁלֵי 12 >