< מִשְׁלֵי 11 >
מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו׃ | 1 |
La bilancia falsa è un abominio per l’Eterno, ma il peso giusto gli è grato.
בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃ | 2 |
Venuta la superbia, viene anche l’ignominia; ma la sapienza è con gli umili.
תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם׃ | 3 |
L’integrità degli uomini retti li guida, ma la perversità dei perfidi è la loro rovina.
לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃ | 4 |
Le ricchezze non servono a nulla nel giorno dell’ira, ma la giustizia salva da morte.
צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע׃ | 5 |
La giustizia dell’uomo integro gli appiana la via, ma l’empio cade per la sua empietà.
צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו׃ | 6 |
La giustizia degli uomini retti li libera, ma i perfidi restan presi nella loro propria malizia.
במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה׃ | 7 |
Quando un empio muore, la sua speranza perisce, e l’aspettazione degl’iniqui e annientata.
צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו׃ | 8 |
Il giusto è tratto fuor dalla distretta, e l’empio ne prende il posto.
בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו׃ | 9 |
Con la sua bocca l’ipocrita rovina il suo prossimo, ma i giusti sono liberati dalla loro perspicacia.
בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה׃ | 10 |
Quando i giusti prosperano, la città gioisce; ma quando periscono gli empi son gridi di giubilo.
בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס׃ | 11 |
Per la benedizione degli uomini retti la città è esaltata, ma è sovvertita dalla bocca degli empi.
בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש׃ | 12 |
Chi sprezza il prossimo è privo di senno, ma l’uomo accorto tace.
הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר׃ | 13 |
Chi va sparlando svela i segreti, ma chi ha lo spirito leale tien celata la cosa.
באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ׃ | 14 |
Quando manca una savia direzione il popolo cade; nel gran numero de’ consiglieri sta la salvezza.
רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח׃ | 15 |
Chi si fa mallevadore d’un altro ne soffre danno, ma chi odia la mallevadoria è sicuro.
אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר׃ | 16 |
La donna graziosa ottiene la gloria, e gli uomini forti ottengon la ricchezza.
גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי׃ | 17 |
L’uomo benigno fa del bene a se stesso, ma il crudele tortura la sua propria carne.
רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת׃ | 18 |
L’empio fa un’opera fallace, ma chi semina giustizia ha una ricompensa sicura.
כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו׃ | 19 |
Così la giustizia mena alla vita, ma chi va dietro al male s’incammina alla morte.
תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך׃ | 20 |
I perversi di cuore sono un abominio per l’Eterno, ma gl’integri nella loro condotta gli sono graditi.
יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט׃ | 21 |
No, certo, il malvagio non rimarrà impunito, ma la progenie dei giusti scamperà.
נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׃ | 22 |
Una donna bella, ma senza giudizio, è un anello d’oro nel grifo d’un porco.
תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה׃ | 23 |
Il desiderio dei giusti è il bene soltanto, ma la prospettiva degli empi e l’ira.
יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃ | 24 |
C’è chi spande liberalmente e diventa più ricco, e c’è chi risparmia più del dovere e non fa che impoverire.
נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃ | 25 |
L’anima benefica sarà nell’abbondanza, e chi annaffia sarà egli pure annaffiato.
מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃ | 26 |
Chi detiene il grano è maledetto dal popolo, ma la benedizione è sul capo di chi lo vende.
שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו׃ | 27 |
Chi procaccia il bene s’attira benevolenza, ma chi cerca il male, male gl’incoglierà.
בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃ | 28 |
Chi confida nelle sue ricchezze cadrà, ma i giusti rinverdiranno a guisa di fronde.
עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב׃ | 29 |
Chi getta lo scompiglio in casa sua erediterà vento, e lo stolto sarà lo schiavo di chi ha il cuor savio.
פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם׃ | 30 |
Il frutto del giusto è un albero di vita, e il savio fa conquista d’anime.
הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא׃ | 31 |
Ecco, il giusto riceve la sua retribuzione sulla terra, quanto più l’empio e il peccatore!