מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו׃ | 1 |
מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהֹוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנֽוֹ׃ |
בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃ | 2 |
בָּֽא־זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְֽאֶת־צְנוּעִים חׇכְמָֽה׃ |
תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם׃ | 3 |
תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בֹּגְדִים (ושדם) [יְשָׁדֵּֽם]׃ |
לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃ | 4 |
לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּֽוֶת׃ |
צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע׃ | 5 |
צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָֽׁע׃ |
צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו׃ | 6 |
צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵֽדוּ׃ |
במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה׃ | 7 |
בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָֽדָה׃ |
צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו׃ | 8 |
צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּֽיו׃ |
בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו׃ | 9 |
בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵֽצוּ׃ |
בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה׃ | 10 |
בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּֽה׃ |
בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס׃ | 11 |
בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵֽס׃ |
בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש׃ | 12 |
בׇּז־לְרֵעֵהוּ חֲסַר־לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִֽישׁ׃ |
הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר׃ | 13 |
הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה־סּוֹד וְנֶאֱמַן־רוּחַ מְכַסֶּה דָבָֽר׃ |
באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ׃ | 14 |
בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפׇּל־עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵֽץ׃ |
רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח׃ | 15 |
רַע־יֵרוֹעַ כִּי־עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵֽחַ׃ |
אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר׃ | 16 |
אֵֽשֶׁת־חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃ |
גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי׃ | 17 |
גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִֽי׃ |
רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת׃ | 18 |
רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת־שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶֽת׃ |
כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו׃ | 19 |
כֵּן־צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתֽוֹ׃ |
תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך׃ | 20 |
תּוֹעֲבַת יְהֹוָה עִקְּשֵׁי־לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָֽרֶךְ׃ |
יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט׃ | 21 |
יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָֽט׃ |
נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׃ | 22 |
נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָֽעַם׃ |
תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה׃ | 23 |
תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ־טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָֽה׃ |
יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃ | 24 |
יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ |
נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃ | 25 |
נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם־הוּא יוֹרֶֽא׃ |
מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃ | 26 |
מֹנֵֽעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּֽיר׃ |
שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו׃ | 27 |
שֹׁחֵֽר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶֽנּוּ׃ |
בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃ | 28 |
בּוֹטֵחַ בְּעׇשְׁרוֹ הוּא יִפּוֹל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָֽחוּ׃ |
עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב׃ | 29 |
עֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל־רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַֽחֲכַם־לֵֽב׃ |
פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם׃ | 30 |
פְּֽרִי־צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָֽם׃ |
הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא׃ | 31 |
הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּֽי־רָשָׁע וְחוֹטֵֽא׃ |