< מִשְׁלֵי 11 >
מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו׃ | 1 |
Falske Vægtskåle er HERREN en gru, fuldvvægtigt Lod er efter hans Sind.
בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃ | 2 |
Kommer Hovmod, kommer og Skændsel, men med ydmyge følger der Visdom.
תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם׃ | 3 |
Retsindiges Uskyld leder dem trygt, troløses falskhed lægger dem øde.
לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃ | 4 |
Ej hjælper Rigdom på Vredens Dag, men Retfærd redder fra Døden.
צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע׃ | 5 |
Den lydefris Retfærd jævner hans Vej, for sin Gudløshed falder den gudløse.
צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו׃ | 6 |
Retsindiges Retfærd bringer dem Frelse, troløse fanges i egen Attrå.
במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה׃ | 7 |
Ved Døden brister den gudløses Håb, Dårers Forventning brister.
צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו׃ | 8 |
Den retfærdige fries af Trængsel, den gudløse kommer i hans Sted.
בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו׃ | 9 |
Med sin Mund lægger vanhellig Næsten øde, retfærdige fries ved Kundskab.
בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה׃ | 10 |
Ved retfærdiges Lykke jubler en By, der er Fryd ved gudløses Undergang.
בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס׃ | 11 |
Ved retsindiges Velsignelse rejser en By sig, den styrtes i Grus ved gudløses Mund.
בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש׃ | 12 |
Mand uden Vid ser ned på sin Næste, hvo, som har Indsigt, tier.
הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר׃ | 13 |
Bagtaleren røber, hvad ham er betroet, den pålidelige skjuler Sagen.
באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ׃ | 14 |
Uden Styre står et Folk for Fald, vel står det til, hvor mange giver Råd.
רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח׃ | 15 |
Den går det ilde, som borger for andre, tryg er den, der hader Håndslag.
אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר׃ | 16 |
Yndefuld Kvinde vinder Manden Ære; hader hun Retsind, volder hun Skændsel. De lade må savne Gods, flittige vinder sig Rigdom.
גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי׃ | 17 |
Kærlig Mand gør vel mod sin Sjæl, den grumme er hård ved sit eget Kød.
רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת׃ | 18 |
Den gudløse skaber kun skuffende Vinding, hvo Retfærd sår, får virkelig Løn.
כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו׃ | 19 |
At hige efter Retfærd er Liv, at jage efter ondt er Død.
תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך׃ | 20 |
De svigefulde er HERREN en Gru, hans Velbehag ejer, hvo lydefrit vandrer.
יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט׃ | 21 |
Visselig undgår den onde ej Straf, de retfærdiges Æt går fri.
נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׃ | 22 |
Som Guldring i Svinetryne er fager Kvinde, der ikke kan skønne.
תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה׃ | 23 |
Retfærdiges Ønske bliver kun til Lykke, gudløse har kun Vrede i Vente.
יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃ | 24 |
En strør om sig og gør dog Fremgang, en anden nægter sig alt og mangler.
נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃ | 25 |
Gavmild Sjæl bliver mæt; hvo andre kvæger, kvæges og selv.
מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃ | 26 |
Hvo Kornet gemmer, ham bander Folket, Velsignelse kommer over den, som sælger.
שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו׃ | 27 |
Hvo der jager efter godt, han søger efter Yndest, hvo der higer efter ondt, ham kommer det over.
בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃ | 28 |
Hvo der stoler på sin Rigdom, falder, retfærdige grønnes som Løv.
עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב׃ | 29 |
Den, der øder sit Hus, høster Vind, Dåre bliver Vismands Træl.
פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם׃ | 30 |
Retfærds Frugt er et Livets Træ, Vismand indfanger Sjæle.
הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא׃ | 31 |
En retfærdig reddes med Nød og næppe, endsige en gudløs, en, der synder.