< מִשְׁלֵי 11 >

מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו׃ 1
Falske Vægtskaaler ere Herren en Vederstyggelighed, men fuldvægtige Lodder ere ham en Velbehagelighed.
בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃ 2
Hovmodighed kom, der kom og Forsmædelse; men hos de ydmyge er Visdom.
תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם׃ 3
De retsindige, dem leder deres Oprigtighed; men de troløse, dem ødelægger deres forvendte Væsen.
לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃ 4
Gods hjælper ikke paa Vredens Dag, men Retfærdighed redder fra Døden.
צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע׃ 5
Den oprigtiges Retfærdighed gør hans Vej jævn; men den ugudelige falder ved sin Ugudelighed.
צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו׃ 6
De oprigtige, dem redder deres Retfærdighed; men de troløse, de fanges i deres egen Ondskab.
במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה׃ 7
Naar et ugudeligt Menneske dør, er det forbi med hans Haab, og det er forbi med de uretfærdiges Forventelse.
צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו׃ 8
Den retfærdige udfries af Nød, og den ugudelige kommer i hans Sted.
בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו׃ 9
Med Munden ødelægger den vanhellige sin Næste; men ved Kundskab udfries de retfærdige.
בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה׃ 10
En Stad skal fryde sig, naar det gaar de retfærdige vel, og naar de ugudelige omkomme, da bliver der Jubel.
בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס׃ 11
Ved de retsindiges Velsignelse ophøjes en Stad; men ved de ugudeliges Mund nedbrydes den.
בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש׃ 12
Den, som fattes Forstand, foragter sin Næste; men en Mand, som har Forstand, tier.
הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר׃ 13
Den, der gaar omkring som en Bagvadsker, aabenbarer Hemmeligheder; men den, som er fast i Aanden, skjuler Sagen.
באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ׃ 14
Hvor ingen Styrelse er, falder et Folk; hvor mange Raadgivere ere, der er Frelse.
רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח׃ 15
Naar en borger for en fremmed, da faar han vist en Ulykke; men den, som hader at give Haandslag, er tryg.
אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר׃ 16
En yndig Kvinde holder fast ved Ære, og Voldsmænd holde fast ved Rigdom.
גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי׃ 17
Den, som gør vel imod sin Sjæl, er en barmhjertig Mand; men den, som plager sit Kød, er en grusom Mand.
רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת׃ 18
Den ugudelige forhverver en Løn, som er falsk; men den, som saar Retfærdighed, faar en Løn, som er sand.
כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו׃ 19
Saa er Retfærdighed til Liv; men den, der efterjager ondt, haster til sin Død.
תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך׃ 20
De vanartige i Hjertet ere en Vederstyggelighed for Herren; men de, som vandre oprigtigt deres Vej, ere ham en Velbehagelighed.
יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט׃ 21
Man kan give sin Haand paa, at den onde ikke bliver agtet uskyldig; men de retfærdiges Sæd skal undkomme.
נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׃ 22
Som et Smykke af Guld i Næsen paa en So, saa er en dejlig Kvinde, som intet Skøn har.
תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה׃ 23
De retfærdiges Begæring er kun godt; men Vreden rammer de ugudeliges Forventning.
יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃ 24
Der er den, som udspreder rigeligt, og ham tillægges end mere; og der er den, som holder tilbage mere, end ret er, og dog bliver der kun Mangel.
נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃ 25
En Sjæl, som velsigner, skal blive rig; og den, som vederkvæger, skal selv blive vederkvæget.
מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃ 26
Hvo som holder Korn tilbage, ham bander Folket; men Velsignelsen kommer paa dens Hoved, som sælger det ud.
שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו׃ 27
Hvo der søger efter godt, stræber efter Velbehagelighed; men hvo der leder efter ondt, ham skal det vederfares.
בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃ 28
Hvo, som forlader sig paa sin Rigdom, han skal falde; men de retfærdige skulle grønnes som et Blad.
עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב׃ 29
Den, som forstyrrer sit Hus, arver Vind, og Daaren bliver Træl for den, som er viis i Hjertet.
פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם׃ 30
Den retfærdiges Frugt er et Livsens Træ, og den vise vinder Sjæle.
הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא׃ 31
Se, den retfærdige faar Betaling paa Jorden, hvor meget mere den ugudelige og Synderen?

< מִשְׁלֵי 11 >