< מִשְׁלֵי 1 >
משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ | 1 |
Israil padixaⱨi Dawutning oƣli Sulaymanning pǝnd-nǝsiⱨǝtliri: —
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ | 2 |
Bu pǝnd-nǝsiⱨǝtlǝr sanga ǝⱪil-parasǝt, ǝdǝp-ǝhlaⱪni ɵgitip, seni ibrǝtlik sɵzlǝrni qüxinidiƣan ⱪilidu;
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ | 3 |
sanga danaliⱪ, ⱨǝⱪⱪaniyliⱪ, pǝm-parasǝt wǝ durusluⱪning yolyoruⱪ-tǝrbiyisini ⱪobul ⱪilduridu.
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ | 4 |
Bu [pǝnd-nǝsiⱨǝtlǝr] nadanlarni zerǝk ⱪilip, yaxlarni bilimlik wǝ sǝzgür ⱪilidu;
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ | 5 |
bularƣa ⱪulaⱪ selixi bilǝn danalar bilimini axuridu, yorutulƣan kixilǝr tehimu dana mǝsliⱨǝtkǝ erixidu,
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ | 6 |
xundaⱪla pǝnd-nǝsiⱨǝtlǝr ⱨǝm tǝmsillǝrning mǝnisini, danixmǝnlǝrning ⱨekmǝtliri ⱨǝm tilsim sɵzlirini qüxinidiƣan ⱪilinidu.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ | 7 |
Pǝrwǝrdigardin ⱪorⱪux bilimning baxlinixidur; Əhmǝⱪlǝr danaliⱪni wǝ tǝrbiyini kɵzgǝ ilmaydu.
שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ | 8 |
I oƣlum, atangning tǝrbiyisigǝ ⱪulaⱪ sal, anangning sɵz-nǝsiⱨǝtidin ayrilma;
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ | 9 |
qünki ular sening bexingƣa taⱪalƣan gül qǝmbirǝk, boynungƣa esilƣan marjan bolidu.
בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ | 10 |
I oƣlum, yamanlar seni azdursa, ularƣa ǝgǝxmigin.
אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ | 11 |
Əgǝr ular: — Yür, tuzaⱪ ⱪurup adǝm ɵltürǝyli; Yoxuruniwelip, birǝr bigunaⱨ kǝlgǝndǝ urayli!
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol ) | 12 |
Tǝⱨtisaradǝk ularni yutuwetǝyli, Saⱪ bolsimu, ⱨangƣa qüxkǝnlǝrdǝk ularni yiⱪitayli; (Sheol )
כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ | 13 |
Ulardin hilmuhil ⱪimmǝtlik mal-dunyaƣa igǝ bolup, Ɵylirimizni olja bilǝn toldurimiz.
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ | 14 |
Biz bilǝn xerik bol, Ⱨǝmyanimiz bir bolsun, desǝ, —
בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ | 15 |
I oƣlum, ularƣa yoldax bolma, Ɵzüngni ularning izidin neri ⱪil!
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ | 16 |
Qünki ularning putliri rǝzillikkǝ yügüridu, Ⱪolini ⱪan ⱪilix üqün aldiraydu.
כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ | 17 |
Ⱨǝrⱪandaⱪ uqar ⱪanat tuyup ⱪalƣanda tuzaⱪ ⱪoyux bikar awariqiliktur;
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ | 18 |
Lekin bular dǝl ɵz ⱪenini tɵküx üqün saⱪlaydu; Ɵz janliriƣa zamin boluxni kütidu.
כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ | 19 |
Nǝpsi yoƣinap kǝtkǝn ⱨǝrbir adǝmning yollirining aⱪiwiti mana xundaⱪ; [Ⱨaram mal-dunya] ɵz igilirining jenini alidu.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ | 20 |
[Büyük] danaliⱪ koqida oquⱪ-axkara hitab ⱪilmaⱪta, Qong mǝydanlarda sadasini anglatmaⱪta.
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ | 21 |
Koqa doⱪmuxlirida adǝmlǝrni qaⱪirmaⱪta, Xǝⱨǝr dǝrwazilirida sɵzlirini jakarlimaⱪta: —
עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ | 22 |
I saddilar, ⱪaqanƣiqǝ muxundaⱪ nadanliⱪⱪa berilisilǝr? Mǝshirǝ ⱪilƣuqilar ⱪaqanƣiqǝ mǝshiriliktin ⱨuzur alsun? Əhmǝⱪlǝr ⱪaqanƣiqǝ bilimdin nǝprǝtlǝnsun?!
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ | 23 |
Tǝnbiⱨlirimgǝ ⱪulaⱪ selip mangƣan yolunglardin yanƣan bolsanglar idi! Roⱨimni silǝrgǝ tɵküp berǝttim, Sɵzlirimni silǝrgǝ bildürgǝn bolattim.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ | 24 |
Lekin qaⱪirsam, anglimidinglar; Ⱪolumni uzartsam, ⱨeqⱪaysinglar ⱪarimidinglar.
ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ | 25 |
Nǝsiⱨǝtlirimning ⱨǝmmisigǝ pǝrwa ⱪilmidinglar, Tǝnbiⱨimni anglaxni ⱪilqǝ halimidinglar.
גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ | 26 |
Xunga, bexinglarƣa bala-ⱪaza kǝlgǝndǝ külimǝn, Wǝⱨimǝ silǝrgǝ yetixi bilǝn mǝshirǝ ⱪilimǝn.
בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ | 27 |
Ⱨalakǝt elip kǝlgǝn wǝⱨimǝ üstünglǝrgǝ qüxkǝndǝ, Wǝyranqiliⱪ silǝrgǝ ⱪuyuntazdǝk kǝlgǝndǝ, Silǝr eƣir ⱪayƣuƣa wǝ azabⱪa muptila bolƣininglarda —
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ | 28 |
U qaƣda muxu kixilǝr mǝndin ɵtünüp qaⱪiridu, Mǝn pǝrwa ⱪilmaymǝn, Meni tǝlmürüp izdisimu, tapalmaydu.
תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ | 29 |
Ular bilimgǝ nǝprǝtlǝnginidin, Pǝrwǝrdigardin ǝyminixni tallimiƣinidin,
לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ | 30 |
Mening nǝsiⱨitimni ⱪilqǝ ⱪobul ⱪilƣusi yoⱪluⱪidin, Tǝnbiⱨimgimu pǝrwa ⱪilmiƣininglardin,
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ | 31 |
Ular ɵz bexini yǝydu, Ɵz ⱪǝstliridin toluⱪ azab tartidu;
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ | 32 |
Qünki saddilarning yoldin qiⱪixi ɵz jeniƣa zamin bolidu; Əhmǝⱪlǝr raⱨǝtlik turmuxidin ɵzlirini ⱨalak ⱪilidu.
ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ | 33 |
Lekin manga ⱪulaⱪ salƣanlar aman-esǝn yaxaydu, Bala-ⱪazalardin, ƣǝm-ǝndixlǝrdin haliy bolup, hatirjǝm turidu.