מִשְׁלֵי 1
| משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ | 1 |
Parabolæ Salomonis, filii David, regis Israël,
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ | 2 |
ad sciendam sapientiam et disciplinam;
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ | 3 |
ad intelligenda verba prudentiæ, et suscipiendam eruditionem doctrinæ, justitiam, et judicium, et æquitatem:
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ | 4 |
ut detur parvulis astutia, adolescenti scientia et intellectus.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ | 5 |
Audiens sapiens, sapientior erit, et intelligens gubernacula possidebit.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ | 6 |
Animadvertet parabolam et interpretationem, verba sapientum et ænigmata eorum.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ | 7 |
Timor Domini principium sapientiæ; sapientiam atque doctrinam stulti despiciunt.
| שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ | 8 |
Audi, fili mi, disciplinam patris tui, et ne dimittas legem matris tuæ:
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ | 9 |
ut addatur gratia capiti tuo, et torques collo tuo.
| בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ | 10 |
Fili mi, si te lactaverint peccatores, ne acquiescas eis.
| אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ | 11 |
Si dixerint: Veni nobiscum, insidiemur sanguini; abscondamus tendiculas contra insontem frustra;
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol h7585) | 12 |
deglutiamus eum sicut infernus viventem, et integrum quasi descendentem in lacum; (Sheol h7585)
| כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ | 13 |
omnem pretiosam substantiam reperiemus; implebimus domos nostras spoliis:
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ | 14 |
sortem mitte nobiscum, marsupium unum sit omnium nostrum:
| בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ | 15 |
fili mi, ne ambules cum eis; prohibe pedem tuum a semitis eorum:
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ | 16 |
pedes enim illorum ad malum currunt, et festinant ut effundant sanguinem.
| כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ | 17 |
Frustra autem jacitur rete ante oculos pennatorum.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ | 18 |
Ipsi quoque contra sanguinem suum insidiantur, et moliuntur fraudes contra animas suas.
| כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ | 19 |
Sic semitæ omnis avari: animas possidentium rapiunt.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ | 20 |
Sapientia foris prædicat; in plateis dat vocem suam:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ | 21 |
in capite turbarum clamitat; in foribus portarum urbis profert verba sua, dicens:
| עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ | 22 |
Usquequo, parvuli, diligitis infantiam, et stulti ea quæ sibi sunt noxia cupient, et imprudentes odibunt scientiam?
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ | 23 |
convertimini ad correptionem meam. En proferam vobis spiritum meum, et ostendam vobis verba mea.
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ | 24 |
Quia vocavi, et renuistis; extendi manum meam, et non fuit qui aspiceret:
| ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ | 25 |
despexistis omne consilium meum, et increpationes meas neglexistis.
| גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ | 26 |
Ego quoque in interitu vestro ridebo, et subsannabo cum vobis id quod timebatis advenerit.
| בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ | 27 |
Cum irruerit repentina calamitas, et interitus quasi tempestas ingruerit; quando venerit super vos tribulatio et angustia:
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ | 28 |
tunc invocabunt me, et non exaudiam; mane consurgent, et non invenient me:
| תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ | 29 |
eo quod exosam habuerint disciplinam, et timorem Domini non susceperint,
| לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ | 30 |
nec acquieverint consilio meo, et detraxerint universæ correptioni meæ.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ | 31 |
Comedent igitur fructus viæ suæ, suisque consiliis saturabuntur.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ | 32 |
Aversio parvulorum interficiet eos, et prosperitas stultorum perdet illos.
| ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ | 33 |
Qui autem me audierit, absque terrore requiescet, et abundantia perfruetur, timore malorum sublato.
