אֶל־הַפִּילִפִּיִּים 2

1 לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃

If, then, any exhortation [is] in Christ, if any comfort of love, if any fellowship of spirit, if any bowels and mercies,

2 השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃

fulfil ye my joy, that ye may mind the same thing — having the same love — of one soul — minding the one thing,

3 ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃

nothing in rivalry or vain-glory, but in humility of mind one another counting more excellent than yourselves —

4 כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃

each not to your own look ye, but each also to the things of others.

5 כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃

For, let this mind be in you that [is] also in Christ Jesus,

6 אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃

who, being in the form of God, thought [it] not robbery to be equal to God,

7 כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃

but did empty himself, the form of a servant having taken, in the likeness of men having been made,

8 וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃

and in fashion having been found as a man, he humbled himself, having become obedient unto death — death even of a cross,

9 על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃

wherefore, also, God did highly exalt him, and gave to him a name that [is] above every name,

10 למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃

that in the name of Jesus every knee may bow — of heavenlies, and earthlies, and what are under the earth —

11 וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃

and every tongue may confess that Jesus Christ [is] Lord, to the glory of God the Father.

12 לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃

So that, my beloved, as ye always obey, not as in my presence only, but now much more in my absence, with fear and trembling your own salvation work out,

13 כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃

for God it is who is working in you both to will and to work for His good pleasure.

14 עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃

All things do without murmurings and reasonings,

15 למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃

that ye may become blameless and harmless, children of God, unblemished in the midst of a generation crooked and perverse, among whom ye do appear as luminaries in the world,

16 מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃

the word of life holding forth, for rejoicing to me in regard to a day of Christ, that not in vain did I run, nor in vain did I labour;

17 אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃

but if also I am poured forth upon the sacrifice and service of your faith, I rejoice and joy with you all,

18 וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃

because of this do ye also rejoice and joy with me.

19 וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃

And I hope, in the Lord Jesus, Timotheus to send quickly to you, that I also may be of good spirit, having known the things concerning you,

20 כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃

for I have no one like-minded, who sincerely for the things concerning you will care,

21 כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃

for the whole seek their own things, not the things of the Christ Jesus,

22 ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃

and the proof of him ye know, that as a child [serveth] a father, with me he did serve in regard to the good news;

23 ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃

him, indeed, therefore, I hope to send, when I may see through the things concerning me — immediately;

24 ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃

and I trust in the Lord that I myself also shall quickly come.

25 ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃

And I thought [it] necessary Epaphroditus — my brother, and fellow-workman, and fellow-soldier, and your apostle and servant to my need — to send unto you,

26 יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃

seeing he was longing after you all, and in heaviness, because ye heard that he ailed,

27 אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃

for he also ailed nigh to death, but God did deal kindly with him, and not with him only, but also with me, that sorrow upon sorrow I might not have.

28 לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃

The more eagerly, therefore, I did send him, that having seen him again ye may rejoice, and I may be the less sorrowful;

29 על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃

receive him, therefore, in the Lord, with all joy, and hold such in honour,

30 כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃

because on account of the work of the Christ he drew near to death, having hazarded the life that he might fill up your deficiency of service unto me.