אֶל־הַפִּילִפִּיִּים 2

1 לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃

If therefore there be any consolation in Christ, if any comfort of love, if any participation of the Spirit,

2 השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃

if any bowels of compassion, compleat ye my joy, be like-minded, maintaining the same love, with your souls united, in attending to the one thing needful.

3 ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃

Do nothing through strife or vain-glory, but in lowliness of mind each esteeming others better than themselves.

4 כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃

Look not every one to his own interests only, but every one also to the concerns of others.

5 כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃

Let the same mind be in you, which was also in Christ Jesus:

6 אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃

who being in the form of God, thought it not robbery to be as God.

7 כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃

Yet He emptied himself, assuming the form of a servant, when made in the likeness of men:

8 וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃

and being in the human state, He humbled himself, and was obedient even unto death, and that the death of the cross.

9 על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃

Wherefore God hath highly exalted Him, and given Him a name above every name:

10 למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃

that in the name of Jesus every knee should bow, of celestial beings, as well as of those on earth, and of those under the earth;

11 וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃

and every tongue confess that Jesus Christ is Lord, to the glory of God the Father.

12 לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃

Wherefore, my beloved, as ye have always obeyed the gospel, not only in my presence, but now much more in my absence; be still working out your own salvation though with fear and trembling:

13 כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃

for it is God that worketh in you both to will, and to work, out of his own good-pleasure.

14 עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃

Do all things without murmurings and disputings:

15 למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃

that ye may be blameless and inoffensive, the children of God without reproof, in the midst of a crooked and perverse generation; among whom ye shine as lights in the world,

16 מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃

exhibiting the word of life; to my rejoicing in the day of Christ, that I have not run in vain, nor laboured in vain.

17 אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃

But if I be even poured forth as a libation on the sacrifice and service of your faith, I rejoice and congratulate with you all.

18 וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃

And for the same cause do ye also rejoice, and congratulate with me.

19 וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃

But I hope in the Lord Jesus to send Timothy to you shortly, that I also may be refreshed, by knowing the state of your affairs.

20 כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃

For I have no one of a like spirit, who will with a kind of natural affection take care of your affairs.

21 כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃

For all seek their own interests, not those of Christ Jesus.

22 ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃

But ye know the proof I have had of him, that as son with a father he served with me in the gospel.

23 ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃

I hope therefore to send him as soon as I see the issue of my own affairs.

24 ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃

But I trust in the Lord, that I shall soon come myself too.

25 ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃

However, I thought it necessary to send to you Epaphroditus my brother, and fellow-laborer, and fellow-soldier, but your messenger, who ministred to my wants:

26 יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃

for he much longed after you all, and was greatly concerned because ye had heard that he was sick.

27 אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃

For indeed he was sick and nigh unto death: but God had mercy on him, and not on him only, but on me also, that I might not have sorrow upon sorrow.

28 לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃

I have sent him therefore the more desirously, that when ye see him again ye may rejoice, and I may be the less sorrowful.

29 על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃

Receive him therefore in the Lord with all joy, and have such in high esteem:

30 כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃

because for the work of Christ he was nigh unto death, not regarding his own life, so that he might fill up what was wanting in your kind offices towards me.