במדבר 9

1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃

And Jehovah spoke to Moses in the wilderness of Sinai, in the first month of the second year after they came out of the land of Egypt, saying,

2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׃

Moreover let the sons of Israel keep the Passover in its appointed season.

3 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו׃

In the fourteenth day of this month, at evening, ye shall keep it in its appointed season. According to all the statutes of it, and according to all the ordinances of it, ye shall keep it.

4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח׃

And Moses spoke to the sons of Israel, that they should keep the Passover.

5 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל׃

And they kept the Passover in the first month, on the fourteenth day of the month, at evening, in the wilderness of Sinai. According to all that Jehovah commanded Moses, so did the sons of Israel.

6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃

And there were certain men who were unclean by reason of the dead body of a man, so that they could not keep the Passover on that day. And they came before Moses and before Aaron on that day,

7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃

and those men said to him, We are unclean by reason of the dead body of a man. Why are we kept back, that we may not offer the oblation of Jehovah in its appointed season among the sons of Israel?

8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם׃

And Moses said to them, Stay ye, that I may hear what Jehovah will command concerning you.

9 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And Jehovah spoke to Moses, saying,

10 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃

Speak to the sons of Israel, saying, If any man of you or of your generations shall be unclean by reason of a dead body, or be on a journey afar off, yet he shall keep the Passover to Jehovah.

11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו׃

In the second month on the fourteenth day at evening they shall keep it. They shall eat it with unleavened bread and bitter herbs.

12 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו׃

They shall leave none of it to the morning, nor break a bone of it. According to all the statute of the Passover they shall keep it.

13 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃

But the man who is clean, and is not on a journey, and forbears to keep the Passover, that soul shall be cut off from his people, because he did not offer the oblation of Jehovah in its appointed season; that man shall bear his sin.

14 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃

And if a stranger shall sojourn among you, and will keep the Passover to Jehovah, according to the statute of the Passover, and according to the ordinance of it, so shall he do. Ye shall have one statute, both for the sojourner, and for him who is born in the land.

15 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר׃

And on the day that the tabernacle was reared up the cloud covered the tabernacle, even the tent of the testimony, and at evening it was upon the tabernacle, as it were the appearance of fire, until morning.

16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה׃

So it was always: the cloud covered it, and the appearance of fire by night.

17 ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל׃

And whenever the cloud was taken up from over the tent, then after that the sons of Israel journeyed. And in the place where the cloud abode, there the sons of Israel encamped.

18 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו׃

At the commandment of Jehovah the sons of Israel journeyed, and at the commandment of Jehovah they encamped. As long as the cloud abode upon the tabernacle they remained encamped.

19 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו׃

And when the cloud tarried upon the tabernacle many days, then the sons of Israel kept the charge of Jehovah, and did not journey.

20 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו׃

And sometimes the cloud was a few days upon the tabernacle, then according to the commandment of Jehovah they remained encamped, and according to the commandment of Jehovah they journeyed.

21 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו׃

And sometimes the cloud was from evening until morning, and when the cloud was taken up in the morning, they journeyed, or if by day and by night, when the cloud was taken up, they journeyed.

22 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו׃

Whether it was two days, or a month, or a year, that the cloud tarried upon the tabernacle, abiding on it, the sons of Israel remained encamped, and did not journey, but when it was taken up, they journeyed.

23 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה׃

At the commandment of Jehovah they encamped, and at the commandment of Jehovah they journeyed. They kept the charge of Jehovah, at the commandment of Jehovah by Moses.