במדבר 5

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Et l'Éternel parla à Moïse en ces termes:

2 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש׃

Ordonne aux enfants d'Israël qu'ils aient à expulser du camp quiconque aura la lèpre ou un écoulement, et quiconque sera souillé par le contact d'un mort;

3 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃

homme ou femme, vous l'expulserez et le reléguerez au dehors du camp, afin qu'il ne souille pas leurs campements au milieu desquels je réside.

4 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל׃

Et ainsi firent les enfants d'Israël; ils les reléguèrent au dehors du camp; les enfants d'Israël se conformèrent à ce que l'Éternel avait dit à Moïse.

5 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Et l'Éternel parla à Moïse en ces termes:

6 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃

Dis aux enfants d'Israël: Si un homme ou une femme commettent l'un quelconque des péchés des hommes entre eux, faisant ainsi infidélité à l'Éternel, et que par là cette personne tombe en état de délit,

7 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃

ils confesseront le péché commis par eux et restitueront l'objet du délit, le principal avec un cinquième en sus, qui sera remis à celui envers lequel ils sont coupables.

8 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו׃

Et si celui-ci n'a point de proche parent auquel l'indemnité puisse être payée, l'indemnité payée revient à l'Éternel, au Prêtre, indépendamment du bélier expiatoire avec lequel on fait la propitiation pour eux.

9 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה׃

De même tout don de toutes les choses consacrées par les enfants d'Israël, qui seront offertes au Prêtre, lui appartiendra.

10 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה׃

Ce que chacun aura consacré, lui appartiendra. Ce que chacun aura donné au Prêtre lui appartiendra.

11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Et l'Éternel parla à Moïse en ces termes:

12 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃

Parle aux enfants d'Israël et leur dis: Si la femme d'un homme dévie et lui fait infidélité,

13 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃

et qu'un autre ait eu avec elle un commerce charnel, et cela à l'insu du mari en cachette duquel elle se sera souillée, sans qu'il y ait de témoin à sa charge et sans qu'elle ait été prise sur le fait;

14 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה׃

et si le mari est saisi d'un mouvement de jalousie qui le rende jaloux de sa femme, et qu'elle se soit vraiment souillée; ou bien s'il est saisi d'un mouvement de jalousie qui le rende jaloux de sa femme, et qu'elle ne se soit point souillée;

15 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃

le mari amènera sa femme au Prêtre, apportant l'oblation de celle-ci pour elle, un dixième d'épha de farine d'orge; il n'y versera point d'huile, et n'y ajoutera point d'encens, car c'est une offrande de jalousie, une offrande commémorative, appelant le souvenir du crime.

16 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃

Puis le Prêtre la fera approcher et la mettra en la présence de l'Éternel.

17 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים׃

Et le Prêtre prendra de l'eau sacrée dans un vase de terre, et le Prêtre prendra de la poussière qui sera sur le sol de la Résidence, et il la jettera dans cette eau.

18 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים׃

Et le Prêtre mettra la femme en la présence de l'Éternel, et découvrira la tête de la femme, et lui placera dans les mains l'offrande commémorative, l'offrande de jalousie; et dans la main du Prêtre restera l'eau des amertumes, qui appelle la malédiction.

19 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃

Et le Prêtre l'adjurera et dira à la femme: Si aucun homme n'a habité avec toi, si tu ne t'es pas écartée, en te souillant, de la soumission due à ton mari, sois à l'épreuve de cette eau des amertumes qui appelle la malédiction.

20 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃

Mais si tu t'es écartée de la soumission due à ton mari et si tu t'es souillée, et si tu as reçu la cohabitation d'un homme, autre que ton mari, …

21 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה׃

qu'ainsi le Prêtre adjure la femme avec le serment d'imprécation, et que le Prêtre dise à la femme: Que l'Éternel te livre à la malédiction et à l'exécration au milieu de ton peuple en mettant l'amaigrissement à tes hanches et le gonflement dans ton sein,

22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן׃

et que cette eau qui appelle la malédiction pénètre dans tes entrailles pour gonfler ton sein et amaigrir tes hanches. Et la femme répondra: Ainsi soit-il! Ainsi soit-il!

23 וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים׃

Et le Prêtre écrira ces imprécations dans un livre et les enlèvera avec l'eau des amertumes,

24 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃

et il fera boire à la femme l'eau des amertumes qui appelle la malédiction, afin que cette eau des amertumes qui appelle la malédiction pénètre en elle pour lui être amère.

25 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח׃

Ensuite le Prêtre prendra des mains de la femme l'offrande de jalousie, et ayant agité l'offrande devant l'Éternel,

26 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים׃

il l'offrira sur l'Autel. Puis le Prêtre prendra une poignée de l'offrande commémorative, et la brûlera sur l'Autel; après quoi il fera boire à la femme de cette eau.

27 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃

Et quand il aura fait boire à la femme de cette eau, si elle s'est souillée et a fait infidélité à son mari, l'eau qui appelle la malédiction pénétrera en elle pour lui être amère, et son sein se gonflera, et ses hanches s'amaigriront, et cette femme sera livrée à la malédiction au milieu de son peuple.

28 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃

Mais si la femme ne s'est point souillée, et qu'elle soit pure, elle restera intacte et féconde.

29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃

Telle est la loi touchant la jalousie. Si une femme s'écarte de la soumission due à son mari et se souille,

30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת׃

ou bien dans le cas où un mari serait saisi d'un mouvement de jalousie qui le rendrait jaloux de sa femme, il fera paraître la femme devant l'Éternel, et le Prêtre fera sur elle l'application de cette loi.

31 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה׃

Et le mari ne sera point pris à partie comme coupable, et la femme sera sous le poids de son crime.