במדבר 5

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And the Lord spoke to Moses, saying:

2 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש׃

“Instruct the sons of Israel to cast out of the camp every leper, and those who have a flow of seed, and those who have been polluted because of the dead;

3 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃

cast out of the camp both male and female, lest they contaminate it while I am dwelling with you.”

4 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל׃

And the sons of Israel did so, and they cast them out, beyond the camp, just as the Lord had spoken to Moses.

5 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And the Lord spoke to Moses, saying:

6 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃

“Say to the sons of Israel: A man or a woman, when they have done anything out of all the sins that often befall men, or if, by negligence, they have transgressed the commandment of the Lord, and so have committed an offense,

7 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃

they shall confess their sin, and they shall restore the principle itself, plus a fifth part above it, to any against whom they have sinned.

8 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו׃

But if there would be no one to receive it, they shall give it to the Lord, and it shall be for the priest, except for the ram, which is offered for expiation, in order to be a pleasing victim.

9 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה׃

Likewise, all the first-fruits, which the sons of Israel offer, belong to the priest,

10 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה׃

with whatever is offered by each one at the Sanctuary, and which is delivered into the hands of the priest; it shall be his.”

11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And the Lord spoke to Moses, saying:

12 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃

“Speak to the sons of Israel, and you shall say to them: The man whose wife will have gone astray, and, disdaining her husband,

13 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃

will have slept with another man, and if her husband cannot discover it, but the adultery is secret, and if it cannot be proved by witnesses, because she was not caught in the shameful act,

14 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה׃

if the spirit of jealousy stirs up the husband against his wife, who either has been polluted or is being assailed with a false suspicion,

15 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃

he shall bring her to the priest, and he shall offer an oblation for her, a tenth part of native barley meal. He shall not pour oil over it, nor shall he place frankincense on it, because it is a sacrifice for jealousy, or an oblation investigating adultery.

16 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃

Therefore, the priest shall offer it, and he shall set it in the sight of the Lord.

17 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים׃

And he shall take up holy water in an earthen vessel, and he shall cast a little earth from the pavement of the tabernacle into it.

18 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים׃

And while the woman stands before the Lord, he shall uncover her head, and he shall place over her hands the sacrifice of recollection and oblation of jealousy. But he shall take hold of the most bitter waters, in which he has gathered curses with loathing.

19 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃

And he shall bind her by an oath, and he shall say: ‘If another man has not slept with you, and if you have not been polluted by forsaking the bed of your husband, these most bitter waters, into which I have gathered curses, shall not harm you.

20 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃

But if you have turned away from your husband, and also have been defiled, and have lain together with another man,

21 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה׃

these curses shall be thrown upon you: May the Lord turn you into a curse and an example among all his people. May he cause your thigh to rot, and may your abdomen swell up and burst out.

22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן׃

May the cursed waters enter into your stomach, and may your womb swell and your thigh rot.’ And the woman shall respond: ‘Amen, amen.’

23 וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים׃

And the priest shall write these curses in a little book, and then he shall erase them with the very bitter waters, into which he had gathered the curses,

24 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃

and he shall give it to her to drink. And when she has emptied it,

25 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח׃

the priest shall take from her hand the sacrifice of jealousy, and he shall elevate it before the Lord, and he shall impose it upon the altar. Yet only after he first

26 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים׃

takes a handful of the sacrifice from that which is offered, and burns it upon the altar, and then he may give the most bitter waters to the woman as a drink.

27 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃

And when she drinks it, if she has been defiled, and, having despised her husband, is guilty of adultery, the curse shall pass through her, and as her belly swells up, her thigh shall decay, and the woman shall become a curse and an example to all the people.

28 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃

But if she has not been defiled, she shall be unharmed and she shall bear children.

29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃

This is the law for jealousy. If a woman has turned aside from her husband, and if she has been polluted,

30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת׃

and if the husband, being stirred up by the spirit of jealousy, has brought her before the sight of the Lord, and the priest has acted toward her according to all that has been written:

31 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה׃

then the husband shall be without guilt, and she shall bear her iniquity.”