במדבר 35

1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃

And the Lord said to Moses in the lowlands of Moab by Jordan at Jericho,

2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃

Give orders to the children of Israel to give to the Levites, from the heritage which is theirs, towns for themselves, with land on the outskirts of the towns.

3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃

These towns are to be their living-places, with land round them for their cattle and their food and all their beasts,

4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃

Stretching from the wall of the towns a distance of a thousand cubits all round.

5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃

The measure of this space of land is to be two thousand cubits outside the town on the east, and two thousand cubits on the south and on the west and on the north, the town being in the middle. This space will be the outskirts of their towns.

6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃

And the towns which you give the Levites are to be the six safe places to which the taker of life may go in flight; and in addition you are to give them forty-two towns.

7 כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃

Forty-eight towns are to be given to the Levites, all with land round them.

8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃

And these towns are to be given out of the heritage of the children of Israel, taking the greater number from those who have much, and a smaller number from those who have little: everyone, in the measure of his heritage, is to give of his property to the Levites.

9 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And the Lord said to Moses,

10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃

Say to the children of Israel, when you have gone over Jordan into the land of Canaan;

11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃

Then let certain towns be marked out as safe places to which anyone who takes the life of another in error may go in flight.

12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃

In these towns you may be safe from him who has the right of punishment; so that death may not overtake the taker of life till he has been judged by the meeting of the people.

13 והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃

Six of the towns which you give will be such safe places;

14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃

Three on the other side of Jordan and three in the land of Canaan, to be safe places for flight.

15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃

For the children of Israel and for the man from another country who is living among them, these six towns are to be safe places, where anyone causing the death of another through error may go in flight.

16 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃

But if a man gives another man a blow with an iron instrument, causing his death, he is a taker of life and is certainly to be put to death.

17 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃

Or if he gives him a blow with a stone in his hand, causing his death, he is a taker of life and is certainly to be put to death.

18 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃

Or if he gave him blows with a wood instrument in his hands, causing his death, he is a taker of life and is certainly to be put to death.

19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃

He whose right it is to give punishment for blood, may himself put to death the taker of life when he comes face to face with him.

20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃

If in his hate he put a sword through him, or waiting secretly for him sent a spear or stone at him, causing his death;

21 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃

Or in hate gave him blows with his hand, causing death; he who gave the death-blow is to be put to death; he is a taker of life: he whose right it is to give punishment for blood may put to death the taker of life when he comes face to face with him.

22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃

But if a man has given a wound to another suddenly and not in hate, or without design has sent something against him,

23 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃

Or has given him a blow with a stone, without seeing him, so causing his death, though he had nothing against him and no desire to do him evil:

24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃

Then let the meeting of the people be judge between the man responsible for the death and him who has the right of punishment for blood, acting by these rules:

25 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃

And let the people keep the man responsible for the death safe from the hands of him who has the right of punishment for blood, and send him back to his safe town where he had gone in flight: there let him be till the death of the high priest who was marked with the holy oil.

26 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃

But if ever he goes outside the walls of the safe town where he had gone in flight,

27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃

And the giver of punishment, meeting him outside the walls of the town, puts him to death, he will not be responsible for his blood:

28 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃

Because he had been ordered to keep inside the safe town till the death of the high priest: but after the death of the high priest the taker of life may come back to the place of his heritage.

29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃

These rules are to be your guide in judging through all your generations wherever you may be living.

30 כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃

Anyone causing the death of another is himself to be put to death on the word of witnesses: but the word of one witness is not enough.

31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃

Further, no price may be given for the life of one who has taken life and whose right reward is death: he is certainly to be put to death.

32 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃

And no price may be offered for one who has gone in flight to a safe town, for the purpose of letting him come back to his place before the death of the high priest.

33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃

So do not make the land where you are living unholy: for blood makes the land unholy: and there is no way of making the land free from the blood which has come on it, but only by the death of him who was the cause of it.

34 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃

Do not make unclean the land where you are living and in which is my House: for I the Lord am present among the children of Israel.