במדבר 35

1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃

耶和華在摩押平原－約旦河邊、耶利哥對面曉諭摩西說：

2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃

「你吩咐以色列人，要從所得為業的地中把些城給利未人居住，也要把這城四圍的郊野給利未人。

3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃

這城邑要歸他們居住，城邑的郊野可以牧養他們的牛羊和各樣的牲畜，又可以安置他們的財物。

4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃

你們給利未人的郊野，要從城根起，四圍往外量一千肘。

5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃

另外東量二千肘，南量二千肘，西量二千肘，北量二千肘，為邊界，城在當中；這要歸他們作城邑的郊野。

6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃

你們給利未人的城邑，其中當有六座逃城，使誤殺人的可以逃到那裏。此外還要給他們四十二座城。

7 כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃

你們要給利未人的城，共有四十八座，連城帶郊野都要給他們。

8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃

以色列人所得的地業從中要把些城邑給利未 人；人多的就多給，人少的就少給；各支派要按所承受為業之地把城邑給利未人。」

9 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

耶和華曉諭摩西說：

10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃

「你吩咐以色列人說：你們過約旦河，進了迦南地，

11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃

就要分出幾座城，為你們作逃城，使誤殺人的可以逃到那裏。

12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃

這些城可以作逃避報仇人的城，使誤殺人的不至於死，等他站在會眾面前聽審判。

13 והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃

你們所分出來的城，要作六座逃城。

14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃

在約旦河東要分出三座城，在迦南地也要分出三座城，都作逃城。

15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃

這六座城要給以色列人和他們中間的外人，並寄居的，作為逃城，使誤殺人的都可以逃到那裏。

16 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃

「倘若人用鐵器打人，以致打死，他就是故殺人的；故殺人的必被治死。

17 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃

若用可以打死人的石頭打死了人，他就是故殺人的；故殺人的必被治死。

18 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃

若用可以打死人的木器打死了人，他就是故殺人的；故殺人的必被治死。

19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃

報血仇的必親自殺那故殺人的，一遇見就殺他。

20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃

人若因怨恨把人推倒，或是埋伏往人身上扔物，以致於死，

21 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃

或是因仇恨用手打人，以致於死，那打人的必被治死。他是故殺人的；報血仇的一遇見就殺他。

22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃

「倘若人沒有仇恨，忽然將人推倒，或是沒有埋伏把物扔在人身上，

23 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃

或是沒有看見的時候用可以打死人的石頭扔在人身上，以致於死，本來與他無仇，也無意害他。

24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃

會眾就要照典章，在打死人的和報血仇的中間審判。

25 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃

會眾要救這誤殺人的脫離報血仇人的手，也要使他歸入逃城。他要住在其中，直等到受聖膏的大祭司死了。

26 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃

但誤殺人的，無論甚麼時候，若出了逃城的境外，

27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃

報血仇的在逃城境外遇見他，將他殺了，報血仇的就沒有流血之罪。

28 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃

因為誤殺人的該住在逃城裏，等到大祭司死了。大祭司死了以後，誤殺人的才可以回到他所得為業之地。

29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃

這在你們一切的住處，要作你們世世代代的律例典章。

30 כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃

「無論誰故殺人，要憑幾個見證人的口把那故殺人的殺了，只是不可憑一個見證的口叫人死。

31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃

故殺人、犯死罪的，你們不可收贖價代替他的命；他必被治死。

32 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃

那逃到逃城的人，你們不可為他收贖價，使他在大祭司未死以先再來住在本地。

33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃

這樣，你們就不污穢所住之地，因為血是污穢地的；若有在地上流人血的，非流那殺人者的血，那地就不得潔淨。

34 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃

你們不可玷污所住之地，就是我住在其中之地，因為我－耶和華住在以色列人中間。」