במדבר 32

1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃

Now the children of Reuben and the children of Gad had a very great multitude of cattle: and when they saw the land of Jazer, and the land of Gilead, that behold, the place [was] a place for cattle;

2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃

The children of Gad and the children of Reuben came and spoke to Moses, and to Eleazar the priest, and to the princes of the congregation, saying,

3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃

Ataroth, and Dibon, and Jazer, and Nimrah, and Heshbon, and Elealeh, and Shebam, and Nebo, and Beon,

4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃

[Even] the country which the LORD smote before the congregation of Israel, [is] a land for cattle, and thy servants have cattle:

5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃

Wherefore, said they, if we have found grace in thy sight, let this land be given to thy servants for a possession, [and] bring us not over Jordan.

6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃

And Moses said to the children of Gad and to the children of Reuben, Shall your brethren go to war, and shall ye sit here?

7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃

And why discourage ye the heart of the children of Israel from going over into the land which the LORD hath given them?

8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃

Thus did your fathers, when I sent them from Kadesh-barnea to see the land.

9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃

For when they went up to the valley of Eshcol, and saw the land, they discouraged the heart of the children of Israel, that they should not go into the land which the LORD had given them.

10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃

And the LORD'S anger was kindled the same time, and he swore, saying,

11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃

Surely none of the men that came up from Egypt, from twenty years old and upward, shall see the land which I swore to Abraham, to Isaac, and to Jacob; because they have not wholly followed me:

12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃

Save Caleb the son of Jephunneh the Kenezite, and Joshua the son of Nun: for they have wholly followed the LORD.

13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃

And the LORD'S anger was kindled against Israel, and he made them wander in the wilderness forty years, until all the generation that had done evil in the sight of the LORD was consumed.

14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃

And behold, ye have risen up in your fathers' stead, an increase of sinful men, to augment yet the fierce anger of the LORD towards Israel.

15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃

For if ye turn away from after him, he will yet again leave them in the wilderness; and he will destroy all this people.

16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃

And they came near to him, and said, We will build sheep-folds here for our cattle, and cities for our little ones:

17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃

But we ourselves will go ready armed before the children of Israel, until we have brought them to their place: and our little ones shall dwell in the fortified cities, because of the inhabitants of the land.

18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃

We will not return to our houses, until the children of Israel have inherited every man his inheritance.

19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃

For we will not inherit with them on the other side of Jordan, or forward; because our inheritance hath fallen to us on this side of Jordan eastward.

20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃

And Moses said to them, If ye will do this thing, if ye will go armed before the LORD to war,

21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃

And will go all of you armed over Jordan before the LORD, until he hath driven out his enemies from before him,

22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃

And the land shall be subdued before the LORD: then afterward ye shall return, and be guiltless before the LORD, and before Israel; and this land shall be your possession before the LORD.

23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃

But if ye will not do so, behold, ye have sinned against the LORD: and be sure your sin will find you out.

24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃

Build you cities for your little ones, and folds for your sheep; and do that which hath proceeded out of your mouth.

25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃

And the children of Gad and the children of Reuben spoke to Moses, saying, Thy servants will do as my lord commandeth.

26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃

Our little ones, our wives, our flocks, and all our cattle, shall be there in the cities of Gilead:

27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃

But thy servants will pass over, every man armed for war, before the LORD to battle, as my lord saith.

28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃

So concerning them Moses commanded Eleazar the priest, and Joshua the son of Nun, and the chief fathers of the tribes of the children of Israel:

29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃

And Moses said to them, If the children of Gad and the children of Reuben will pass with you over Jordan, every man armed for battle, before the LORD, and the land shall be subdued before you; then ye shall give them the land of Gilead for a possession:

30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃

But if they will not pass over with you armed, they shall have possessions among you in the land of Canaan.

31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃

And the children of Gad and the children of Reuben answered, saying, As the LORD hath said to thy servants, so will we do.

32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃

We will pass over armed before the LORD into the land of Canaan, that the possession of our inheritance on this side Jordan [may be] ours.

33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃

And Moses gave to them, [even] to the children of Gad, and to the children of Reuben, and to half the tribe of Manasseh the son of Joseph, the kingdom of Sihon king of the Amorites, and the kingdom of Og king of Bashan, the land, with its cities in the borders, [even] the cities of the country around.

34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃

And the children of Gad built Dibon, and Ataroth, and Aroer,

35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃

And Atroth, Shophan, and Jaazer, and Jogbehah,

36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃

And Beth-nimrah, and Beth-haran, fortified cities: and folds for sheep.

37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃

And the children of Reuben built Heshbon, and Elealeh, and Kirjathaim,

38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃

And Nebo, and Baal-meon, (their names being changed, ) and Shibmah: and gave other names to the cities which they built.

39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃

And the children of Machir the son of Manasseh went to Gilead, and took it, and dispossessed the Amorite who [was] in it.

40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃

And Moses gave Gilead to Machir the son of Manasseh; and he dwelt in it.

41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃

And Jair the son of Manasseh went and took its small towns, and called them Havoth-jair.

42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃

And Nobah went and took Kenath, and its villages, and called it Nobah, after his own name.