< במדבר 32 >

ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃ 1
The tribes of Reuben and Gad had large numbers of livestock and saw that the land of Jazer and Gilead was a good place to rear them.
ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃ 2
So they came to Moses, Eleazar the priest, and the Israelite leaders and said,
עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃ 3
“The towns of Ataroth, Dibon, Jazer, Nimrah, Heshbon, Elealeh, Sebam, Nebo, and Beon,
הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ 4
which the Lord conquered in full view of the Israelites, are well-suited for the livestock that we your servants own.”
ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃ 5
They continued, “Please respond to our request favorably: give us this land. Don't make us cross the Jordan.”
ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃ 6
In reply Moses asked the tribes of Gad and Reuben, “Are you expecting your brothers to go and fight while you just sit here?
ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 7
Why discourage the Israelites from crossing into the country that the Lord has given them?
כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃ 8
This is just what your fathers did when I sent them out from Kadesh-barnea to explore the land.
ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 9
After your fathers traveled up the valley of Eshcol and explored the land, they discouraged the Israelites, persuading them not to enter the country that the Lord had given them.
ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃ 10
As a result, they made the Lord very angry that day, and he swore this oath,
אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃ 11
‘Not a single one of those I saved from Egypt who is twenty years old or older will ever see the land I promised with an oath to give to Abraham, Isaac, and Jacob, because they were not completely committed to me—
בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃ 12
no one except Caleb, son of Jephunneh, the Kenizzite, and Joshua, son of Nun, because they were completely committed to me.’
ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃ 13
The Lord was angry with Israel, and made them wander around in the desert for forty years, until the whole generation who had done evil in his sight had died.
והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃ 14
Now look at you, you brood of sinners who have come to take your fathers' place to make the Lord even angrier with Israel!
כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃ 15
If you give up following him, he will abandon these people in the desert once again, and their deaths will be your fault!”
ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃ 16
Then the tribes of Gad and Reuben came to Moses and told him, “We would plan to build stone walls to keep our livestock safe and towns for our children.
ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃ 17
But we will still get ourselves ready for battle, and we will be prepared to lead the Israelites until they can safely occupy their land. In the meantime, our children will stay behind, living in the fortified towns to protect them from the local people.
לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃ 18
We won't return to our homes until every Israelite is in possession of their allotted land.
כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ 19
However, we won't own any land on the other side of the Jordan because we've received this land to own on this eastern side of the Jordan.”
ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃ 20
Moses responded, “If this is what you will actually do, if you will get yourselves ready for battle under the Lord's direction,
ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃ 21
and if all your troops cross the Jordan with the Lord until he has driven out his enemies ahead of him,
ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃ 22
then once the country is conquered with the Lord's help then you may return, and you will have fulfilled your obligations to the Lord and to Israel. You will own this land, granted to you by the Lord.
ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃ 23
But if you fail to do this, you will clearly be sinning against the Lord, and the consequences of your sin will catch up with you.
בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃ 24
Go ahead and build towns for your children and stone walls for your flocks, but make sure you do what you've promised!”
ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃ 25
The tribes of Gad and Reuben promised Moses, “Sir, we your servants will do just as you have ordered.
טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃ 26
Our wives and children, our livestock and all our animals, will all remain here in the towns of Gilead.
ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃ 27
But we your servants are ready for battle, and all our troops will cross over to fight with the Lord's help, just as you have said, sir.”
ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 28
Moses gave the following instructions about them to Eleazar the priest, to Joshua, son of Nun, and to the family leaders of the tribes of Israel.
ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃ 29
Moses told them, “If the tribes of Gadites and Reuben cross the Jordan with you, with all their troops ready for battle with the Lord's help, and the land is conquered as you advance, then give them the land of Gilead to own.
ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃ 30
But if they don't get themselves ready for battle and cross over with you, then they must accept their allotted land among you in the country of Canaan.”
ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃ 31
The tribes of Gad and Reuben responded, “We will do just as the Lord has told us, your servants.
נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃ 32
We will cross over and enter the country of Canaan ready for battle with the Lord's help, so that we may have our allotted share of land on this side of the Jordan.”
ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃ 33
So Moses gave to the tribes of Gad and Reubenites and the half-tribe of Manasseh, son of Joseph, the kingdom of Sihon, king of the Amorites, and the kingdom of Og, king of Bashan. This land included its towns and their surrounding area.
ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃ 34
The people of Gad rebuilt Dibon, Ataroth, Aroer,
ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃ 35
Atroth-shophan, Jazer, Jogbehah,
ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃ 36
Beth-nimrah, and Beth-haran as fortified towns, and they built stone walls for their flocks.
ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃ 37
The people of Reuben rebuilt Heshbon, Elealeh, Kiriathaim,
ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃ 38
as well as Nebo and Baal-meon (changing their names), and Sibmah. In fact they renamed those towns they rebuilt.
וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃ 39
The descendants of Machir, son of Manasseh, attacked Gilead and captured it. They drove out the Amorites who were living there.
ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃ 40
So Moses gave Gilead to the family of Machir, son of Manasseh, and they settled there.
ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃ 41
Jair, a descendant of Manasseh, attacked their villages and captured them. He named them the Villages of Jair.
ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃ 42
Nobah attacked Kenath and captured it, along with its villages. He named it Nobah after himself.

< במדבר 32 >