במדבר 32

1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃

And the children of Reuben and the children of Gad had much cattle, a very great multitude; and they saw the land of Jaazer, and the land of Gilead, and behold, the place was a place for cattle.

2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃

And the children of Gad and the children of Reuben came and spoke to Moses, and to Eleazar the priest, and to the princes of the assembly, saying,

3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃

Ataroth, and Dibon, and Jaazer, and Nimrah, and Heshbon, and Elaleh, and Sebam, and Nebo, and Beon,

4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃

the country that Jehovah smote before the assembly of Israel, is a land for cattle, and thy servants have cattle;

5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃

and they said, If we have found favour in thine eyes, let this land be given to thy servants for a possession: bring us not over the Jordan.

6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃

And Moses said to the children of Gad, and to the children of Reuben, Shall your brethren go to war, and shall ye abide here?

7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃

And why do ye discourage the children of Israel from going over into the land that Jehovah has given them?

8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃

Thus did your fathers, when I sent them from Kadesh-barnea to see the land:

9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃

they went up to the valley of Eshcol, and saw the land, and discouraged the children of Israel, that they should not go into the land that Jehovah had given them.

10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃

And Jehovah's anger was kindled the same time, and he swore, saying,

11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃

If the men that came up out of Egypt, from twenty years old and upward, shall see the land that I swore to Abraham, to Isaac, and to Jacob! for they have not wholly followed me;

12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃

save Caleb the son of Jephunneh the Kenizzite, and Joshua the son of Nun; for they have wholly followed Jehovah.

13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃

And Jehovah's anger was kindled against Israel, and he made them wander in the wilderness forty years, until the whole generation was consumed that had done evil in the eyes of Jehovah.

14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃

And behold, ye are risen up in your fathers' stead, a progeny of sinful men, to augment yet the fierce anger of Jehovah toward Israel.

15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃

If ye turn away from after him, he will yet again leave them in the wilderness; and ye shall destroy all this people.

16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃

And they drew near to him, and said, We will build sheepfolds here for our cattle, and cities for our little ones;

17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃

but we ourselves will go with diligence armed before the children of Israel, until we have brought them to their place; and our little ones shall dwell in the strong cities because of the inhabitants of the land.

18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃

We will not return to our houses, until the children of Israel have inherited each one his inheritance.

19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃

For we will not inherit with them on yonder side the Jordan, and further, because our inheritance is fallen to us on this side the Jordan eastward.

20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃

And Moses said to them, If ye do this thing, if ye arm yourselves before Jehovah for war,

21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃

and all of you that are armed go over the Jordan before Jehovah, until he have dispossessed his enemies from before him,

22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃

and the land is subdued before Jehovah, and afterwards ye return, ye shall be guiltless toward Jehovah and toward Israel, and this land shall be your possession before Jehovah.

23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃

But if ye do not do so, behold, ye have sinned against Jehovah, and be sure your sin will find you out.

24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃

Build yourselves cities for your little ones, and folds for your flocks, and do that which has gone out of your mouth.

25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃

And the children of Gad and the children of Reuben spoke to Moses, saying, Thy servants will do as my lord commands.

26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃

Our little ones, our wives, our cattle, and all our beasts shall be there in the cities of Gilead;

27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃

but thy servants will pass over, every one armed for war, before Jehovah to battle, as my lord says.

28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃

So concerning them Moses commanded Eleazar the priest, and Joshua the son of Nun, and the chief fathers of the tribes of the children of Israel.

29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃

And Moses said unto them, If the children of Gad and the children of Reuben pass with you over the Jordan, every one armed for battle, before Jehovah, and the land be subdued before you, then ye shall give them the land of Gilead for a possession;

30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃

but if they do not pass over with you armed, they shall have possessions among you in the land of Canaan.

31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃

And the children of Gad and the children of Reuben answered, saying, As Jehovah has said to thy servants, so will we do.

32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃

We will pass over armed before Jehovah into the land of Canaan, and the possession of our inheritance on this side the Jordan shall be ours.

33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃

And Moses gave to them, to the children of Gad, and to the children of Reuben, and to half the tribe of Manasseh the son of Joseph, the kingdom of Sihon king of the Amorites, and the kingdom of Og the king of Bashan, the land, according to its cities and territories, the cities of the land round about.

34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃

And the children of Gad built Dibon, and Ataroth, and Aroer,

35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃

and Atroth-Shophan, and Jaazer, and Jogbebah,

36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃

and Beth-Nimrah, and Beth-haran, strong cities, and sheepfolds.

37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃

— And the children of Reuben built Heshbon, and Elaleh, and Kirjathaim,

38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃

and Nebo, and Baal-meon (of which the names were changed), and Sibmah; and they gave other names to the cities that they built.

39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃

— And the children of Machir the son of Manasseh went to Gilead, and took it, and they dispossessed the Amorites that were therein.

40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃

And Moses gave Gilead to Machir the son of Manasseh; and he dwelt therein.

41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃

And Jair the son of Manasseh went and took their hamlets, and called them Havoth-Jair.

42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃

And Nobah went and took Kenath, and its dependent villages, and called it Nobah, after his name.