< במדבר 32 >

ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃ 1
Now the children of Reuben and the children of Gad had a great number of cattle: and when they saw that the land of Jazer and the land of Gilead was a good place for cattle;
ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃ 2
The children of Gad and the children of Reuben came and said to Moses and to Eleazar the priest and to the chiefs of the meeting,
עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃ 3
Ataroth, and Dibon, and Jazer, and Nimrah, and Heshbon, and Elealeh, and Sebam, and Nebo, and Beon,
הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ 4
The land which the Lord gave into the hands of the children of Israel, is a land for cattle, and your servants have cattle.
ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃ 5
And they said, With your approval, let this land be given to your servants as their heritage: do not take us over Jordan.
ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃ 6
And Moses said to the children of Gad and the children of Reuben, Are your brothers to go to the war, while you take your rest here?
ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 7
Why would you take from the children of Israel the desire to go over into the land which the Lord has given them?
כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃ 8
So did your fathers, when I sent them from Kadesh-barnea to see the land.
ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 9
For when they went up to the valley of Eshcol, and saw the land, they took from the children of Israel the desire to go into the land which the Lord had given them.
ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃ 10
And at that time the Lord was moved to wrath, and made an oath, saying,
אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃ 11
Truly, not one of the men of twenty years old and over who came out of Egypt will see the land which I gave by oath to Abraham, Isaac, and Jacob; because they have not been true to me with all their heart;
בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃ 12
But only Caleb, the son of Jephunneh the Kenizzite, and Joshua, the son of Nun: because they have been true to the Lord.
ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃ 13
Then the Lord was angry with Israel, and he made them wanderers in the waste land for forty years? till all that generation who had done evil in the eyes of the Lord was dead.
והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃ 14
And now you have come to take the place of your fathers, another generation of sinners, increasing the wrath of the Lord against Israel.
כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃ 15
For if you are turned away from him, he will send them wandering again in the waste land; and you will be the cause of the destruction of all this people.
ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃ 16
Then they came to him, and said, We will make safe places for our cattle here, and towns for our little ones;
ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃ 17
But we ourselves will be ready armed to go before the children of Israel till we have taken them to their place: but our little ones will be safe in the walled towns against the people of the land.
לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃ 18
We will not come back to our houses till every one of the children of Israel has come into his heritage.
כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ 19
For we will not have our heritage with them on the other side of Jordan and forward; because our heritage has come to us on this side of Jordan to the east.
ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃ 20
Then Moses said to them, If you will do this, arming yourselves to go before the Lord to the war,
ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃ 21
Every armed man of you going across Jordan before the Lord till he has overcome and sent in flight all who are against him,
ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃ 22
And the land is under the rule of the Lord: then after that you may come back, having done no wrong to the Lord and to Israel; and this land will be yours for your heritage before the Lord.
ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃ 23
But if you do not do this, then you are sinners against the Lord; and you may be certain that your sin will have its reward.
בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃ 24
So get to work building your towns for your little ones, and safe places for your sheep; and do as you have said.
ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃ 25
And the children of Gad and the children of Reuben said to Moses, Your servants will do as my lord says.
טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃ 26
Our little ones, our wives, and our flocks, and all our cattle, will be there in the towns of Gilead;
ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃ 27
But your servants will go over, every man armed for war, before the Lord to the fight, as my lord says.
ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 28
So Moses gave orders about them to Eleazar the priest and to Joshua, the son of Nun, and to the heads of families of the tribes of the children of Israel.
ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃ 29
And Moses said to them, If the children of Gad and the children of Reuben go with you over Jordan, every man armed for the fight before the Lord, and all the land is given into your hands, then let them have the land of Gilead for a heritage:
ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃ 30
But if they do not go over with you armed, they will have to take their heritage with you in the land of Canaan.
ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃ 31
Then the children of Gad and the children of Reuben said, As the Lord has said to your servants, so will we do.
נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃ 32
We will go over armed before the Lord into the land of Canaan, and you will give us our heritage on this side of Jordan.
ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃ 33
So Moses gave to them, even to the children of Gad and the children of Reuben and to the half-tribe of Manasseh, the son of Joseph, the kingdom of Sihon, king of the Amorites and Og, king of Bashan, all the land with its towns and the country round them.
ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃ 34
And the children of Gad were the builders of Dibon and Ataroth and Aroer;
ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃ 35
And Atroth-shophan and Jazer and Jogbehah;
ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃ 36
And Beth-nimrah and Beth-haran: walled towns and shut-in places for sheep.
ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃ 37
And the children of Reuben were the builders of Heshbon and Elealeh and Kiriathaim;
ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃ 38
And Nebo and Baal-meon, (their names being changed, ) and Sibmah: and they gave other names to the towns they made.
וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃ 39
And the children of Machir, the son of Manasseh, went to Gilead and took it, driving out the Amorites who were living there.
ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃ 40
And Moses gave Gilead to Machir, the son of Manasseh; and he made it his living-place.
ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃ 41
And Jair, the son of Manasseh, went and took the towns of Gilead, naming them Havvoth-Jair.
ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃ 42
And Nobah went and took Kenath and its small towns, naming it Nobah, after himself.

< במדבר 32 >