< במדבר 31 >

וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 1
Og Herren talte til Moses og sa:
נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך׃ 2
Ta hevn over midianittene for det de har gjort mot Israels barn! Derefter skal du samles til dine fedre.
וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין׃ 3
Da talte Moses til folket og sa: La nogen av eder ruste sig til strid! De skal kjempe mot midianittene og føre Herrens hevn over Midian;
אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃ 4
tusen av hver stamme, av alle Israels stammer, skal I sende ut til strid.
וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא׃ 5
Så blev der av Israels tusener tatt ut tusen av hver stamme - tolv tusen, rustet til strid.
וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃ 6
Dem sendte Moses ut i striden - tusen av hver stamme - og med dem Pinehas, sønn av Eleasar, presten; han hadde med sig helligdommens redskaper og larmtrompetene.
ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר׃ 7
Og de stred mot Midian, som Herren hadde befalt Moses, og de slo alt mannkjønn ihjel.
ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב׃ 8
Og blandt dem de slo ihjel, var også Midians konger, Evi og Rekem og Sur og Hur og Reba, Midians fem konger; også Bileam, Beors sønn, slo de ihjel med sverdet.
וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו׃ 9
Og Israels barn førte Midians kvinner og deres barn bort som fanger, og alle deres kløvdyr og all deres buskap og alt deres gods gjorde de til bytte.
ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש׃ 10
Og alle deres byer overalt hvor de bodde, og alle deres teltleire brente de op med ild.
ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה׃ 11
Og de tok alt byttet og alt det de hadde røvet, både folk og fe,
ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו׃ 12
og de førte fangene og byttet og det de hadde røvet, til Moses og Eleasar, presten, og til Israels barns menighet, til leiren på Moabs ødemarker ved Jordan, midt imot Jeriko.
ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה׃ 13
Og Moses og Eleasar, presten, og alle menighetens høvdinger gikk dem i møte utenfor leiren.
ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃ 14
Men Moses blev vred på dem som var satt over hæren, på høvdingene over tusen og høvdingene over hundre, da de kom tilbake fra krigstoget.
ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה׃ 15
Og Moses sa til dem: Har I latt alle kvinner leve?
הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃ 16
Det var jo de som på Bileams råd forførte Israels barn til troløshet mot Herren for Peors skyld, så sotten kom over Herrens menighet.
ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃ 17
Så slå nu ihjel alle guttebarn og alle kvinner som har hatt samleie med menn.
וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם׃ 18
Men alle unge piker som ikke har hatt samleie med menn, skal I la leve, og de skal høre eder til.
ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם׃ 19
Og så skal I holde eder utenfor leiren i syv dager! Enhver av eder som har slått nogen ihjel, og enhver som har rørt ved en som er slått ihjel, skal rense sig på den tredje og på den syvende dag - både I og eders fanger.
וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו׃ 20
Og alle klær og alt som er gjort av skinn eller av gjetehår, og alle trekar skal I rense.
ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה׃ 21
Og Eleasar, presten, sa til stridsmennene som hadde vært med i krigen: Dette er det lovbud som Herren har gitt Moses:
אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת׃ 22
Gull og sølv, kobber, jern, tinn og bly,
כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים׃ 23
alt som tåler ild, skal I la gå gjennem ilden, så blir det rent; men det skal også renses med renselsesvannet. Men alt som ikke tåler ild, skal I la gå gjennem vann.
וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה׃ 24
Og den syvende dag skal I tvette eders klær, så blir I rene; og derefter kan I komme inn i leiren.
ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 25
Og Herren sa til Moses:
שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃ 26
Ta tall på hele det bortførte bytte, både folk og fe, du og Eleasar, presten, og overhodene for menighetens familier.
וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה׃ 27
Og du skal dele byttet i to deler mellem krigsfolket som drog ut i striden, og hele menigheten.
והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן׃ 28
Og du skal ta en avgift til Herren av krigsfolket som drog ut i striden, ett liv av hvert fem hundre, både av mennesker og av storfeet og asenene og småfeet.
ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה׃ 29
Dette skal I ta av den halvdel som tilfaller krigsfolket; og du skal gi det til Eleasar, presten, som en gave til Herren.
וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה׃ 30
Og av den halvdel som tilfaller Israels barn, skal du ta ut ett liv av hvert femti, både av mennesker og av storfeet og asenene og småfeet - av alt feet; og du skal gi dem til levittene, som tar vare på det som er å vareta ved Herrens tabernakel.
ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃ 31
Og Moses og Eleasar, presten, gjorde således som Herren hadde befalt Moses.
ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים׃ 32
Og byttet - det som var tilovers av alt det som stridsfolket hadde røvet - var: av småfe seks hundre og fem og sytti tusen
ובקר שנים ושבעים אלף׃ 33
og av storfe to og sytti tusen
וחמרים אחד וששים אלף׃ 34
og av asener en og seksti tusen.
ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף׃ 35
Og av mennesker - kvinner som ikke hadde hatt samleie med menn - var det i alt to og tretti tusen.
ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות׃ 36
Halvdelen av dette - den del som falt på stridsmennene - var: av småfeet tre hundre og syv og tretti tusen og fem hundre,
ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים׃ 37
så avgiften til Herren av småfeet blev seks hundre og fem og sytti,
והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים׃ 38
og av storfeet seks og tretti tusen, og avgiften derav til Herren to og sytti,
וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים׃ 39
og av asener tretti tusen og fem hundre, og avgiften derav til Herren en og seksti,
ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש׃ 40
og av mennesker seksten tusen, og avgiften derav til Herren to og tretti.
ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃ 41
Og Moses gav avgiften til Eleasar, presten, som en gave til Herren, således som Herren hadde befalt Moses.
וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים׃ 42
Den halvdel som tilfalt Israels barn, og som Moses hadde skilt ut fra stridsmennenes del -
ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות׃ 43
den halvdel som tilfalt menigheten - var: av småfe tre hundre og syv og tretti tusen og fem hundre
ובקר ששה ושלשים אלף׃ 44
og av storfe seks og tretti tusen
וחמרים שלשים אלף וחמש מאות׃ 45
og av asener tretti tusen og fem hundre
ונפש אדם ששה עשר אלף׃ 46
og av mennesker seksten tusen.
ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 47
Av denne halvdel - den som tilfalt Israels barn - tok Moses ut ett liv for hvert femti, både av mennesker og av dyr, og gav dem til levittene, som tok vare på det som er å vareta ved Herrens tabernakel, således som Herren hadde befalt Moses.
ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות׃ 48
Så gikk de som var satt over hærens tusener, høvdingene over tusen og høvdingene over hundre, frem for Moses
ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש׃ 49
og sa til ham: Dine tjenere har tatt tall på krigsfolkene som stod under vår befaling, og det fattedes ikke én mann av oss.
ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה׃ 50
Derfor bærer vi frem som gave til Herren hvad enhver av oss har tatt av gullsaker, armkjeder og armbånd, fingerringer, ørenringer og kulekjeder; det skal være til soning for oss for Herrens åsyn.
ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה׃ 51
Og Moses og Eleasar, presten, tok imot gullet av dem, alle slags fint arbeidede ting.
ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות׃ 52
Og hele den gave av gull som høvdingene over tusen og høvdingene over hundre avgav til Herren, var seksten tusen, syv hundre og femti sekel.
אנשי הצבא בזזו איש לו׃ 53
Men stridsmennene hadde og hver for sig vunnet bytte.
ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה׃ 54
Da Moses og Eleasar, presten, hadde tatt imot gullet av høvdingene over tusen og over hundre, bar de det inn i sammenkomstens telt, forat det skulde minne om Israels barn for Herrens åsyn.

< במדבר 31 >