במדבר 30

1 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃

And Moses spake unto the heads of the tribes of the children of Israel, saying, This is the thing which the LORD hath commanded.

2 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃

When a man voweth a vow unto the LORD, or sweareth an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth.

3 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃

Also when a woman voweth a vow unto the LORD, and bindeth herself by a bond, being in her father’s house, in her youth;

4 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃

and her father heareth her vow, and her bond wherewith she hath bound her soul, and her father holdeth his peace at her: then all her vows shall stand, and every bond wherewith she hath bound her soul shall stand.

5 ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃

But if her father disallow her in the day that he heareth; none of her vows, or of her bonds wherewith she hath bound her soul, shall stand: and the LORD shall forgive her, because her father disallowed her.

6 ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃

And if she be [married] to a husband, while her vows are upon her, or the rash utterance of her lips, wherewith she hath bound her soul;

7 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃

and her husband hear it, and hold his peace at her in the day that he heareth it: then her vows shall stand, and her bonds wherewith she hath bound her soul shall stand.

8 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃

But if her husband disallow her in the day that he heareth it; then he shall make void her vow which is upon her, and the rash utterance of her lips, wherewith she hath bound her soul: and the LORD shall forgive her.

9 ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה׃

But the vow of a widow, or of her that is divorced, [even] every thing wherewith she hath bound her soul, shall stand against her.

10 ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃

And if she vowed in her husband’s house, or bound her soul by a bond with an oath,

11 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃

and her husband heard it, and held his peace at her, and disallowed her not; then all her vows shall stand, and every bond wherewith she bound her soul shall stand.

12 ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃

But if her husband made them null and void in the day that he heard them; then whatsoever proceeded out of her lips concerning her vows, or concerning the bond of her soul, shall not stand: her husband hath made them void; and the LORD shall forgive her.

13 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃

Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may establish it, or her husband may make it void.

14 ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃

But if her husband altogether hold his peace at her from day to day; then he establisheth all her vows, or all her bonds, which are upon her: he hath established them, because he held his peace at her in the day that he heard them.

15 ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃

But if he shall make them null and void after that he hath heard them; then he shall bear her iniquity.

16 אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃

These are the statutes, which the LORD commanded Moses, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father’s house.