במדבר 30

1 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃

Then Moses said to the heads of the tribes of Israel, “This is what the LORD has commanded:

2 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃

If a man makes a vow to the LORD or swears an oath to obligate himself by a pledge, he must not break his word; he must do everything he has promised.

3 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃

And if a woman in her father’s house during her youth makes a vow to the LORD or obligates herself by a pledge,

4 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃

and her father hears about her vow or pledge but says nothing to her, then all the vows or pledges by which she has bound herself shall stand.

5 ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃

But if her father prohibits her on the day he hears about it, then none of the vows or pledges by which she has bound herself shall stand. The LORD will absolve her because her father has prohibited her.

6 ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃

If a woman marries while under a vow or rash promise by which she has bound herself,

7 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃

and her husband hears of it but says nothing to her on that day, then the vows or pledges by which she has bound herself shall stand.

8 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃

But if her husband prohibits her when he hears of it, he nullifies the vow that binds her or the rash promise she has made, and the LORD will absolve her.

9 ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה׃

Every vow a widow or divorced woman pledges to fulfill is binding on her.

10 ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃

If a woman in her husband’s house has made a vow or put herself under an obligation with an oath,

11 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃

and her husband hears of it but says nothing to her and does not prohibit her, then all the vows or pledges by which she has bound herself shall stand.

12 ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃

But if her husband nullifies them on the day he hears of them, then nothing that came from her lips, whether her vows or pledges, shall stand. Her husband has nullified them, and the LORD will absolve her.

13 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃

Her husband may confirm or nullify any vow or any sworn pledge to deny herself.

14 ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃

But if her husband says nothing to her from day to day, then he confirms all the vows and pledges that bind her. He has confirmed them, because he said nothing to her on the day he heard about them.

15 ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃

But if he nullifies them after he hears of them, then he will bear her iniquity.”

16 אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃

These are the statutes that the LORD commanded Moses concerning the relationship between a man and his wife, and between a father and a young daughter still in his home.