במדבר 25

1 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃

Or, en ce temps-là Israël demeurait à Settim, et le peuple forniqua avec les filles de Moab,

2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃

Qui les appelèrent à leurs sacrifices; et eux en mangèrent et ils adorèrent leurs dieux,

3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃

Et Israël fut initié au culte de Béelphégor; et le Seigneur irrité,

4 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃

Dit à Moïse: Prends tous les princes du peuple, et suspends-les à des potences à la face du soleil, afin que ma fureur se détourne d’Israël.

5 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃

Moïse dit donc aux juges d’Israël: Que chacun tue ses proches, qui ont été initiés au culte de Béelphégor.

6 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃

Et voilà qu’un des enfants d’Israël entra devant ses frères chez une prostituée madianite, Moïse le voyant, ainsi que toute la multitude des enfants d’Israël, qui pleuraient devant la porte du tabernacle.

7 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃

Ce qu’ayant vu Phinéès, fils d’Eléazar, fils d’Aaron, le prêtre, il se leva du milieu de la multitude, et, un poignard pris,

8 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃

Il entra après l’Israélite, dans la tente de prostitution, perça tous deux, c’est-à-dire l’homme et la femme dans les parties secrètes: et la plaie fut détournée des enfants d’Israël;

9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃

Or, vingt-quatre mille hommes furent tués.

10 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Et le Seigneur dit à Moïse:

11 פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃

Phinéès, fils d’Eléazar, fils d’Aaron, le prêtre, a détourné ma colère des enfants d’Israël, parce qu’il a été animé de mon zèle contre eux, afin que moi-même je ne détruisisse point les enfants d’Israël dans mon zèle.

12 לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃

C’est pourquoi dis-lui: Voici que je lui donne la paix de mon alliance;

13 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃

Et ce sera tant pour lui que pour sa postérité un pacte perpétuel de sacerdoce, parce qu’il a été zélé pour son Dieu, et qu’il a expié le crime des enfants d’Israël.

14 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃

Or le nom de l’homme Israélite, qui fut tué avec la Madianite, était Zambri, fils de Salu, chef de la parenté et de la tribu de Siméon.

15 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃

Et la femme madianite qui pareillement fut tuée, s’appelait Cozbi, fille de Sur, prince très noble des Madianites.

16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:

17 צרור את המדינים והכיתם אותם׃

Que les Madianites sentent que vous êtes leurs ennemis, et frappez-les,

18 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃

Parce qu’eux-mêmes aussi vous ont traités hostilement, et vous ont trompés insidieusement par l’idole de Phogor, et par Cozbi, fille du chef de Madian, leur sœur, qui fut frappée au jour de la plaie, à cause du sacrilège de Phogor.