במדבר 25

1 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃

And Israel abode in Shittim, and the people began to commit whoredom with the daughters of Moab:

2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃

for they called the people unto the sacrifices of their gods; and the people did eat, and bowed down to their gods.

3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃

And Israel joined himself unto Baal-peor: and the anger of the LORD was kindled against Israel.

4 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃

And the LORD said unto Moses, Take all the chiefs of the people, and hang them up unto the LORD before the sun, that the fierce anger of the LORD may turn away from Israel.

5 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃

And Moses said unto the judges of Israel, Slay ye every one his men that have joined themselves unto Baal-peor.

6 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃

And, behold, one of the children of Israel came and brought unto his brethren a Midianitish woman in the sight of Moses, and in the sight of all the congregation of the children of Israel, while they were weeping at the door of the tent of meeting.

7 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃

And when Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, saw it, he rose up from the midst of the congregation, and took a spear in his hand;

8 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃

and he went after the man of Israel into the pavilion, and thrust both of them through, the man of Israel, and the woman through her belly. So the plague was stayed from the children of Israel.

9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃

And those that died by the plague were twenty and four thousand.

10 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And the LORD spake unto Moses, saying,

11 פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃

Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, hath turned my wrath away from the children of Israel, in that he was jealous with my jealousy among them, so that I consumed not the children of Israel in my jealousy.

12 לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃

Wherefore say, Behold, I give unto him my covenant of peace:

13 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃

and it shall be unto him, and to his seed after him, the covenant of an everlasting priesthood; because he was jealous for his God, and made atonement for the children of Israel.

14 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃

Now the name of the man of Israel that was slain, who was slain with the Midianitish woman, was Zimri, the son of Salu, a prince of a fathers’ house among the Simeonites.

15 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃

And the name of the Midianitish woman that was slain was Cozbi, the daughter of Zur; he was head of the people of a fathers’ house in Midian.

16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And the LORD spake unto Moses, saying,

17 צרור את המדינים והכיתם אותם׃

Vex the Midianites, and smite them:

18 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃

for they vex you with their wiles, wherewith they have beguiled you in the matter of Peor, and in the matter of Cozbi, the daughter of the prince of Midian, their sister, which was slain on the day of the plague in the matter of Peor.