< במדבר 25 >
וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃ | 1 |
And Israel sojourned in Sattin, and the people profaned itself by going a-whoring after the daughters of Moab.
ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃ | 2 |
And they called them to the sacrifices of their idols; and the people ate of their sacrifices, and worshipped their idols.
ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃ | 3 |
And Israel consecrated themselves to Beel-phegor; and the Lord was very angry with Israel.
ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃ | 4 |
And the Lord said to Moses, Take all the princes of the people, and make them examples [of judgment] for the Lord in the face of the sun, and the anger of the Lord shall be turned away from Israel.
ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃ | 5 |
And Moses said to the tribes of Israel, Slay ye every one his friend that is consecrated to Beel-phegor.
והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃ | 6 |
And, behold, a man of the children of Israel came and brought his brother to a Madianitish woman before Moses, and before all the congregation of the children of Israel; and they were weeping at the door of the tabernacle of witness.
וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃ | 7 |
And Phinees the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, saw it, and rose out of the midst of the congregation, and took a javelin in his hand,
ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃ | 8 |
and went in after the Israelitish man into the chamber, and pierced them both through, both the Israelitish man, and the woman through her womb; and the plague was stayed from the children of Israel.
ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃ | 9 |
And those that died in the plague were four and twenty thousand.
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 10 |
And the Lord spoke to Moses, saying,
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃ | 11 |
Phinees the son of Eleazar the son of Aaron the priest has caused my wrath to cease from the children of Israel, when I was exceedingly jealous among them, and I did not consume the children of Israel in my jealousy.
לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃ | 12 |
Thus do thou say [to him], Behold, I give him a covenant of peace:
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃ | 13 |
and he and his seed after him shall have a perpetual covenant of priesthood, because he was zealous for his God, and made atonement for the children of Israel.
ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃ | 14 |
Now the name of the smitten Israelitish man, who was smitten with the Madianitish woman, [was] Zambri son of Salmon, prince of a house of the tribe of Symeon.
ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃ | 15 |
And the name of the Madianitish woman who was smitten, [was] Chasbi, daughter of Sur, a prince of the nation of Ommoth: it is a chief house among the people of Madiam.
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 16 |
And the Lord spoke to Moses, saying, Speak to the children of Israel, saying,
צרור את המדינים והכיתם אותם׃ | 17 |
Plague the Madianites as enemies, and smite them,
כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃ | 18 |
for they are enemies to you by the treachery wherein they ensnare you through Phogor, and through Chasbi their sister, daughter of a prince of Madiam, who was smitten in the day of the plague because of Phogor.