וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃ | 1 |
ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃ | 2 |
ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃ | 3 |
ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃ | 4 |
ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃ | 5 |
והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃ | 6 |
וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃ | 7 |
ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃ | 8 |
ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃ | 9 |
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 10 |
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃ | 11 |
לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃ | 12 |
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃ | 13 |
ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃ | 14 |
ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃ | 15 |
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 16 |
צרור את המדינים והכיתם אותם׃ | 17 |
כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃ | 18 |