במדבר 24
| וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃ | 1 |
Men da Bileam så, at HERRENS Hu stod til at velsigne Israel, gik han ikke som de forrige Gange hen for at søge Varsler, men vendte sig mod Ørkenen
| וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃ | 2 |
og Bileam så op og fik Øje på Israel; som lå lejret Stamme for Stamme. Da kom Guds Ånd over ham,
| וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ | 3 |
og han fremsatte sit Sprog: Så siger Bileam, Beors Søn, så siger Manden, hvis Øje er lukket,
| נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ | 4 |
så siger han, der hører Guds Ord og kender den Højestes Viden, som skuer den Almægtiges Syner, hensunken, med opladt Øje:
| מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃ | 5 |
Hvor herlige er dine Telte, JIakob, og dine Boliger, Israel!
| כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃ | 6 |
Som Dale, der strækker sig vidt, som Haver langs med en Flod, som Aloetræer, HERREN har plantet, som Cedre ved Vandets Bred.
| יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃ | 7 |
Dets Spande flyder over med Vand, dets Korn fåt rigelig Væde. Mægtigere end Agagerdets Konge, og ophøjet er dets kongedømme.
| אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃ | 8 |
Gud førte det ud af Ægypten, det har en Vildokses Horn; det opæder de Folkeslag der står det imod, søndrer deres Ben og knuser deres Lænder
| כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃ | 9 |
Det lægger sig, hviler som en Løve, ja, som en Løvinde, hvo tør vække det! Velsignet, hvo dig velsigner, forbandet, hvo dig forbander!
| ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃ | 10 |
Da blussede Balaks Vrede op mod Bileam, og han slog Hænderne sammen; og Balak sagde til Bileam: "For at forbande mine Fjender bad jeg dig komme, og se, nu har du velsignet dem tre Gange!
| ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃ | 11 |
Skynd dig derhen, hvor du kom fra! Jeg lovede dig rigelig Løn, men mon har HERREN unddraget dig den!"
| ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר׃ | 12 |
Men Bileam sagde til Balak: "Sagde jeg ikke allerede til Sendebudene, du sendte mig:
| אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃ | 13 |
Om Balak så giver mig alt det Sølv og Guld, han har i sit Hus, kan jeg ikke være ulydig mod HERREN og gøre noget som helst af egen Vilje; hvad HERREN siger, vil jeg sige!
| ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃ | 14 |
Vel, jeg drager til mit Folk, men kom, jeg vil lade dig vide, hvad dette Folk skal gøre ved dit Folk i de sidste Dage."
| וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ | 15 |
Derpå fremsatte han sit Sprog: Så siger Bileam, Beors Søn, så siger Manden, hvis Øje er lukket,
| נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ | 16 |
så siger han, der hører Guds Ord og kender den Højestes Viden, som skuer den Almægtiges Syner, hensunken, med opladt Øje:
| אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃ | 17 |
Jeg ser ham, dog ikke nu, jeg skuer ham, dog ikke nær! En Sterne opgår af Jakob, et Herskerspir løfter sig fra Israel! Han knuser Moabs Tindinger og alle Setsønnernes Isse.
| והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃ | 18 |
Edom bliver et Lydland, og Seirs undslupne går til Grunde, Israel udfolder sin Magt,
| וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃ | 19 |
og Jakob kuer sine Fjender.
| וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃ | 20 |
Men da han så Amalekiterne, fremsatte han sit Sprog: Det første af Folkene er Amalek, men til sidst vies det til Undergang!
| וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃ | 21 |
Og da han så Keniterne, fremsatte han sit Sprog: Urokkelig er din Bolig, din Rede bygget på Klippen.
| כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃ | 22 |
Kain er dog hjemfalden til Undergang! Hvor længe? Assur skal føre dig bort!
| וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃ | 23 |
Derpå fremsatte han sit Sprog: Ve! Hvo bliver i Live, når Gud lader det ske!
| וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃ | 24 |
Der kommer Skibe fra Kittæernes Kyst; de kuer Assur, de kuer Eber men også han er viet til Undergang!
| ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו׃ | 25 |
Så drog Bileam tilbage til sin Hjemstavn; og Balak gik også bort.
