< במדבר 23 >
ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ | 1 |
Dixitque Balaam ad Balac: Ædifica mihi hic septem aras, et para totidem vitulos, eiusdemque numeri arietes.
ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃ | 2 |
Cumque fecisset iuxta sermonem Balaam, imposuerunt simul vitulum et arietem super aram.
ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃ | 3 |
Dixitque Balaam ad Balac: Sta paulisper iuxta holocaustum tuum, donec vadam, si forte occurrat mihi Dominus, et quodcumque imperaverit, loquar tibi.
ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃ | 4 |
Cumque abiisset velociter, occurrit illi Deus. Locutusque ad eum Balaam: Septem, inquit, aras erexi, et imposui vitulum et arietem desuper.
וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ | 5 |
Dominus autem posuit verbum in ore eius, et ait: Revertere ad Balac, et hæc loqueris.
וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃ | 6 |
Reversus invenit stantem Balac iuxta holocaustum suum, et omnes principes Moabitarum:
וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃ | 7 |
assumptaque parabola sua, dixit: De Aram adduxit me Balac rex Moabitarum, de montibus Orientis: Veni, inquit, et maledic Iacob: propera, et detestare Israel.
מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃ | 8 |
Quo modo maledicam, cui non maledixit Deus? Qua ratione detester, quem Dominus non detestatur?
כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃ | 9 |
De summis silicibus videbo eum, et de collibus considerabo illum. Populus solus habitabit, et inter gentes non reputabitur.
מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃ | 10 |
Quis dinumerare possit pulverem Iacob, et nosse numerum stirpis Israel? Moriatur anima mea morte iustorum, et fiant novissima mea horum similia.
ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃ | 11 |
Dixitque Balac ad Balaam: Quid est hoc quod agis? Ut malediceres inimicis meis vocavi te: et tu econtrario benedicis eis.
ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃ | 12 |
Cui ille respondit: Num aliud possum loqui, nisi quod iusserit Dominus?
ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃ | 13 |
Dixit ergo Balac: Veni mecum in alterum locum unde partem Israel videas, et totum videre non possis, inde maledicito ei.
ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃ | 14 |
Cumque duxisset eum in locum sublimem, super verticem montis Phasga, ædificavit Balaam septem aras, et impositis supra vitulo atque ariete,
ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃ | 15 |
dixit ad Balac: Sta hic iuxta holocaustum tuum, donec ego obvius pergam.
ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ | 16 |
Cui cum Dominus occurrisset, posuissetque verbum in ore eius, ait: Revertere ad Balac, et hæc loqueris ei.
ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃ | 17 |
Reversus invenit eum stantem iuxta holocaustum suum, et principes Moabitarum cum eo. Ad quem Balac: Quid, inquit, locutus est Dominus?
וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃ | 18 |
At ille assumpta parabola sua, ait: Sta Balac, et ausculta, audi fili Sephor:
לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃ | 19 |
Non est Deus quasi homo, ut mentiatur: nec ut filius hominis, ut mutetur. Dixit ergo, et non faciet? Locutus est, et non implebit?
הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃ | 20 |
Ad benedicendum adductus sum, benedictionem prohibere non valeo.
לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃ | 21 |
Non est idolum in Iacob, nec videtur simulacrum in Israel. Dominus Deus eius cum eo est, et clangor victoriæ regis in illo.
אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃ | 22 |
Deus eduxit illum de Ægypto, cuius fortitudo similis est rhinocerotis.
כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃ | 23 |
Non est augurium in Iacob, nec divinatio in Israel. Temporibus suis dicetur Iacob et Israeli quid operatus sit Deus.
הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃ | 24 |
Ecce populus ut leæna consurget, et quasi leo erigetur: non accubabit donec devoret prædam, et occisorum sanguinem bibat.
ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃ | 25 |
Dixitque Balac ad Balaam: Nec maledicas ei, nec benedicas.
ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃ | 26 |
Et ille ait: Nonne dixi tibi quod quidquid mihi Deus imperaret, hoc facerem?
ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃ | 27 |
Et ait Balac ad eum: Veni, et ducam te ad alium locum: si forte placeat Deo ut inde maledicas eis.
ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃ | 28 |
Cumque duxisset eum super verticem montis Phogor, qui respicit solitudinem,
ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ | 29 |
dixit ei Balaam: Ædifica mihi hic septem aras, et para totidem vitulos, eiusdemque numeri arietes.
ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃ | 30 |
Fecit Balac ut Balaam dixerat: imposuitque vitulos et arietes per singulas aras.