במדבר 23

1 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃

And Balaam said to Balak, Build me here seven altars, and prepare me here seven oxen and seven rams.

2 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃

And Balak did as Balaam had spoken; and Balak and Balaam offered on every altar a bullock and a ram.

3 ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃

And Balaam said to Balak, Stand by your burnt offering, and I will go: peradventure the LORD will come to meet me: and whatever he shows me I will tell you. And he went to an high place.

4 ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃

And God met Balaam: and he said to him, I have prepared seven altars, and I have offered on every altar a bullock and a ram.

5 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃

And the LORD put a word in Balaam’s mouth, and said, Return to Balak, and thus you shall speak.

6 וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃

And he returned to him, and, see, he stood by his burnt sacrifice, he, and all the princes of Moab.

7 וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃

And he took up his parable, and said, Balak the king of Moab has brought me from Aram, out of the mountains of the east, saying, Come, curse me Jacob, and come, defy Israel.

8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃

How shall I curse, whom God has not cursed? or how shall I defy, whom the LORD has not defied?

9 כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃

For from the top of the rocks I see him, and from the hills I behold him: see, the people shall dwell alone, and shall not be reckoned among the nations.

10 מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃

Who can count the dust of Jacob, and the number of the fourth part of Israel? Let me die the death of the righteous, and let my last end be like his!

11 ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃

And Balak said to Balaam, What have you done to me? I took you to curse my enemies, and, behold, you have blessed them altogether.

12 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃

And he answered and said, Must I not take heed to speak that which the LORD has put in my mouth?

13 ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃

And Balak said to him, Come, I pray you, with me to another place, from where you may see them: you shall see but the utmost part of them, and shall not see them all: and curse me them from there.

14 ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃

And he brought him into the field of Zophim, to the top of Pisgah, and built seven altars, and offered a bullock and a ram on every altar.

15 ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃

And he said to Balak, Stand here by your burnt offering, while I meet the LORD yonder.

16 ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃

And the LORD met Balaam, and put a word in his mouth, and said, Go again to Balak, and say thus.

17 ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃

And when he came to him, behold, he stood by his burnt offering, and the princes of Moab with him. And Balak said to him, What has the LORD spoken?

18 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃

And he took up his parable, and said, Rise up, Balak, and hear; listen to me, you son of Zippor:

19 לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃

God is not a man, that he should lie; neither the son of man, that he should repent: has he said, and shall he not do it? or has he spoken, and shall he not make it good?

20 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃

Behold, I have received commandment to bless: and he has blessed; and I cannot reverse it.

21 לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃

He has not beheld iniquity in Jacob, neither has he seen perverseness in Israel: the LORD his God is with him, and the shout of a king is among them.

22 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃

God brought them out of Egypt; he has as it were the strength of an unicorn.

23 כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃

Surely there is no enchantment against Jacob, neither is there any divination against Israel: according to this time it shall be said of Jacob and of Israel, What has God worked!

24 הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃

Behold, the people shall rise up as a great lion, and lift up himself as a young lion: he shall not lie down until he eat of the prey, and drink the blood of the slain.

25 ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃

And Balak said to Balaam, Neither curse them at all, nor bless them at all.

26 ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃

But Balaam answered and said to Balak, Told not I you, saying, All that the LORD speaks, that I must do?

27 ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃

And Balak said to Balaam, Come, I pray you, I will bring you to another place; peradventure it will please God that you may curse me them from there.

28 ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃

And Balak brought Balaam to the top of Peor, that looks toward Jeshimon.

29 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃

And Balaam said to Balak, Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.

30 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃

And Balak did as Balaam had said, and offered a bullock and a ram on every altar.