במדבר 23

1 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃

Then Balaam told Balak, “Build seven altars for me here, and prepare seven bulls and seven rams for me to sacrifice.”

2 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃

Balak did as Balaam had said, and together they offered a bull and a ram on each altar.

3 ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃

Balaam said to Balak, “Wait here beside your burnt offering while I go and see if perhaps the Lord will come and meet with me. Whatever he reveals to me, I'll share with you.” Then Balaam left to climb up a rocky crag.

4 ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃

God met with him there, and Balaam said. “I have built seven altars and on each altar I have offered a bull and a ram.”

5 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃

The Lord gave Balaam a message to share. He told him, “Go back to Balak and this is what you are to say to him.”

6 וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃

So he went back to Balak, who was waiting there beside his burnt offering, along with all the Moabite leaders.

7 וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃

This is the declaration that Balaam gave: “Balak brought me from Aram; the king of Moab brought me from the mountains of the east. He said, ‘Come and curse Jacob for me! Come and condemn Israel!’

8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃

But how can I curse what God has not cursed? How can I condemn what the Lord has not condemned?

9 כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃

For I'm looking down on them from the top of rocky crags; I'm watching them from the hills. I see a people who live on their own, different from the other nations.

10 מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃

Who can count Jacob's descendants? They are so many they're like dust! Who can count even a quarter of the Israelites? I would like to die as a good person dies! Let the end of my life be like their end!”

11 ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃

Then Balak complained to Balaam, “What on earth have you done to me? I brought you here to curse my enemies, and now look! All you have done is bless them!”

12 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃

But Balaam replied, “Don't you think I should I say precisely what the Lord tells me?”

13 ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃

Then Balak said to him, “Please come with me to another place where you can see them. But you'll only see a part of their camp—you won't see all of them. You can curse them for me from there.”

14 ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃

He took him to the field of Zophim at the top of Mount Pisgah. There he built seven altars and offered a bull and a ram on each altar.

15 ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃

Balaam told Balak, “Wait here beside your burnt offering while I meet the Lord over there.”

16 ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃

The Lord met Balaam and gave him a message to share. He told him, “Go back to Balak and this is what you are to say to him.”

17 ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃

So he went back to Balak, who was waiting there beside his burnt offering, along with all the Moabite leaders. “What did the Lord say?” Balak asked.

18 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃

This is the prophecy that Balaam delivered: “Stand up, Balak, and pay attention! Listen to me, son of Zippor!

19 לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃

God isn't a human being who would lie. He's not a mere mortal who changes his mind. Does he say he's going to do something but doesn't? Does he make promises he doesn't carry out?

20 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃

Look, I have been ordered to give a blessing. God has blessed, and I can't change that.

21 לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃

He's not expecting anything bad will happen to Jacob; he doesn't foresee any trouble for Israel. The Lord their God is with them; they celebrate him as their king.

22 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃

God led them out of Egypt with great power, as strong as an ox.

23 כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃

No spell can be cast against Jacob; no magic can be used against Israel. People will talk about Jacob and Israel, saying, ‘What amazing things God has done for them!’

24 הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃

Look! The Israelites go out hunting like a lioness; they chase like a lion. They don't rest until they eat their prey, and drink the blood of their dead victim.”

25 ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃

Then Balak said to Balaam, “If you can't give them any curses then at least don't give them any blessings!”

26 ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃

But Balaam replied, “Didn't I explain to you that I have to do whatever the Lord tells me?”

27 ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃

“Please come with me and I will take you somewhere else,” Balak said. “Maybe God would let you curse them for me from there.”

28 ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃

Balak took Balaam to the top of Mount Peor, which looks down on the wastelands.

29 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃

Balaam told Balak, “Build seven altars for me here, and prepare seven bulls and seven rams for me to sacrifice.”

30 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃

Balak what Balaam told him, and he offered a bull and a ram on each altar.