במדבר 22
| ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃ | 1 |
And the sons of Israel journeyed, and encamped in the plains of Moab beyond the Jordan at Jericho.
| וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי׃ | 2 |
And Balak the son of Zippor saw all that Israel had done to the Amorites.
| ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃ | 3 |
And Moab was exceedingly afraid of the people, because they were many. And Moab was distressed because of the sons of Israel.
| ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃ | 4 |
And Moab said to the elders of Midian, Now will this multitude lick up all that is round about us, as the ox licks up the grass of the field. And Balak the son of Zippor was king of Moab at that time.
| וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי׃ | 5 |
And he sent messengers to Balaam the son of Beor, to Pethor, which is by the River, to the land of the sons of his people, to call him, saying, Behold, a people came out from Egypt. Behold, they cover the face of the earth, and they abide opposite me.
| ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׃ | 6 |
Come now therefore, I pray thee, curse for me this people, for they are too mighty for me. Perhaps I shall prevail, that we may smite them, and that I may drive them out of the land. For I know that he whom thou bless is blessed, and he whom thou curse is cursed.
| וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק׃ | 7 |
And the elders of Moab and the elders of Midian departed with the rewards of divination in their hand, and they came to Balaam, and spoke to him the words of Balak.
| ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם׃ | 8 |
And he said to them, Lodge here this night, and I will bring you word again, as Jehovah shall speak to me. And the rulers of Moab abode with Balaam.
| ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃ | 9 |
And God came to Balaam, and said, What men are these with thee?
| ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי׃ | 10 |
And Balaam said to God, Balak the son of Zippor, king of Moab, has sent to me, saying,
| הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃ | 11 |
Behold, the people came out of Egypt, it covers the face of the earth. Now, come curse them for me. Perhaps I shall be able to fight against them, and shall drive them out.
| ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא׃ | 12 |
And God said to Balaam, Thou shall not go with them. Thou shall not curse the people, for they are blessed.
| ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃ | 13 |
And Balaam rose up in the morning, and said to the rulers of Balak, Get into your land, for Jehovah refuses to give me leave to go with you.
| ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃ | 14 |
And the rulers of Moab rose up, and they went to Balak, and said, Balaam refuses to come with us.
| ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃ | 15 |
And Balak sent yet again rulers, more, and more honorable than they.
| ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי׃ | 16 |
And they came to Balaam, and said to him, Thus says Balak the son of Zippor, Let nothing, I pray thee, hinder thee from coming to me.
| כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה׃ | 17 |
For I will promote thee to very great honor, and whatever thou say to me I will do. Come therefore, I pray thee, curse this people for me.
| ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃ | 18 |
And Balaam answered and said to the servants of Balak, If Balak would give me his house full of silver and gold, I cannot go beyond the word of Jehovah my God, to do less or more.
| ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי׃ | 19 |
Now therefore, I pray you, tarry ye also here this night, that I may know what Jehovah will speak to me more.
| ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה׃ | 20 |
And God came to Balaam at night, and said to him, If the men come to call thee, rise up, go with them, but only the word which I speak to thee, that shall thou do.
| ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב׃ | 21 |
And Balaam rose up in the morning, and saddled his donkey, and went with the rulers of Moab.
| ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו׃ | 22 |
And God's anger was kindled because he went, and the agent of Jehovah placed himself in the way for an adversary against him. Now he was riding upon his donkey, and his two servants were with him.
| ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך׃ | 23 |
And the donkey saw the agent of Jehovah standing in the way, with his sword drawn in his hand, and the donkey turned aside out of the way, and went into the field. And Balaam smote the donkey, to turn her into the way.
| ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃ | 24 |
Then the agent of Jehovah stood in a narrow path between the vineyards, a wall being on this side, and a wall on that side.
| ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה׃ | 25 |
And the donkey saw the agent of Jehovah, and she thrust herself to the wall, and crushed Balaam's foot against the wall. And he smote her again.
| ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול׃ | 26 |
And the agent of Jehovah went further, and stood in a narrow place, where was no way to turn either to the right hand or to the left.
| ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל׃ | 27 |
And the donkey saw the agent of Jehovah, and she lay down under Balaam. And Balaam's anger was kindled, and he smote the donkey with his staff.
| ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃ | 28 |
And Jehovah opened the mouth of the donkey, and she said to Balaam, What have I done to thee, that thou have smitten me these three times?
| ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך׃ | 29 |
And Balaam said to the donkey, Because thou have mocked me. I would there were a sword in my hand, for now I would have killed thee.
| ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃ | 30 |
And the donkey said to Balaam, Am not I thy donkey, upon which thou have ridden all thy life long to this day? Was I ever accustomed to do so to thee? And he said, No.
| ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו׃ | 31 |
Then Jehovah opened the eyes of Balaam, and he saw the agent of Jehovah standing in the way, with his sword drawn in his hand. And he bowed his head, and fell on his face.
| ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי׃ | 32 |
And the agent of Jehovah said to him, Why have thou smitten thy donkey these three times? Behold, I have come forth as an adversary, because thy way is perverse before me.
| ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי׃ | 33 |
And the donkey saw me, and turned aside before me these three times. Unless she had turned aside from me, surely now I would have even slain thee, and saved her alive.
| ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי׃ | 34 |
And Balaam said to the agent of Jehovah, I have sinned, for I knew not that thou stood in the way against me. Now therefore, if it displease thee, I will get back again.
| ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק׃ | 35 |
And the agent of Jehovah said to Balaam, Go with the men, but only the word that I shall speak to thee, that thou shall speak. So Balaam went with the rulers of Balak.
| וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול׃ | 36 |
And when Balak heard that Balaam came, he went out to meet him to the City of Moab, which is on the border of the Arnon, which is in the outmost part of the border.
| ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃ | 37 |
And Balak said to Balaam, Did I not earnestly send to thee to call thee? Why did thou not come to me? Am I not able indeed to promote thee to honor?
| ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃ | 38 |
And Balaam said to Balak, Lo, I have come to thee. Have I now any power at all to speak anything? The word that God puts in my mouth, that shall I speak.
| וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות׃ | 39 |
And Balaam went with Balak, and they came to Kiriath-huzoth.
| ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו׃ | 40 |
And Balak sacrificed oxen and sheep, and sent to Balaam, and to the rulers that were with him.
| ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃ | 41 |
And it came to pass in the morning, that Balak took Balaam, and brought him up into the high places of Baal, and he saw from there the outmost part of the people.
