< במדבר 17 >

וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 1
Et l'Éternel parla à Moïse en ces termes:
דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃ 2
Parle aux enfants d'Israël et fais-toi donner par eux une houlette pour chaque maison patriarcale, par tous leurs Princes pour leurs maisons patriarcales, douze houlettes;
ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃ 3
et tu inscriras le nom de chacun d'eux sur sa houlette. Et tu inscriras le nom d'Aaron sur la houlette de Lévi; car il y aura une houlette par chef de maison patriarcale.
והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃ 4
Et tu les déposeras dans la Tente du Rendez-vous devant le Témoignage où je me rencontre avec vous.
והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃ 5
Et la houlette de l'homme que je choisirai, végétera; et ainsi, je ferai cesser devant moi les murmures que les enfants d'Israël élèvent contre vous.
וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃ 6
Et Moïse parla aux enfants d'Israël, et tous leurs Princes lui donnèrent une houlette par Prince de leurs maisons patriarcales; douze houlettes, et la houlette d'Aaron était dans le nombre.
וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃ 7
Et Moïse déposa les houlettes devant l'Éternel dans la Tente du Témoignage.
ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃ 8
Et le lendemain, comme Moïse entrait dans la Tente du Témoignage, voilà que la houlette d'Aaron de la Tribu de Lévi avait végété et poussé des jets, et épanoui des fleurs et mûri des amandes.
ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ 9
Et Moïse enleva toutes les houlettes de devant l'Éternel et les porta vers tous les enfants d'Israël qui les virent et prirent chacun sa houlette.
ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃ 10
Et l'Éternel dit à Moïse: Reporte la houlette d'Aaron devant le Témoignage pour y être conservée comme un monument pour les réfractaires, afin que tu fasses cesser devant moi leurs murmures et qu'ils ne meurent point.
ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ 11
Et ainsi fit Moïse: il se conforma à l'ordre de l'Éternel.
ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃ 12
Et les enfants d'Israël dirent à Moïse: Voici, nous expirons, nous périssons tous, nous périssons!
כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃ 13
quiconque s'approche de la Résidence de l'Éternel, meurt; devons-nous expirer jusqu'au dernier?

< במדבר 17 >