במדבר 17

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And the LORD spake unto Moses, saying,

2 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃

Speak unto the children of Israel, and take of them rods, one for each fathers’ house, of all their princes according to their fathers’ houses, twelve rods: write thou every man’s name upon his rod.

3 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃

And thou shalt write Aaron’s name upon the rod of Levi: for there shall be one rod for each head of their fathers’ houses.

4 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃

And thou shalt lay them up in the tent of meeting before the testimony, where I meet with you.

5 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃

And it shall come to pass, that the man whom I shall choose, his rod shall bud: and I will make to cease from me the murmurings of the children of Israel, which they murmur against you.

6 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃

And Moses spake unto the children of Israel, and all their princes gave him rods, for each prince one, according to their fathers’ houses, even twelve rods: and the rod of Aaron was among their rods.

7 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃

And Moses laid up the rods before the LORD in the tent of the testimony.

8 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃

And it came to pass on the morrow, that Moses went into the tent of the testimony; and, behold, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and put forth buds, and bloomed blossoms, and bare ripe almonds.

9 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃

And Moses brought out all the rods from before the LORD unto all the children of Israel: and they looked, and took every man his rod.

10 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃

And the LORD said unto Moses, Put back the rod of Aaron before the testimony, to be kept for a token against the children of rebellion; that thou mayest make an end of their murmurings against me, that they die not.

11 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃

Thus did Moses: as the LORD commanded him, so did he.

12 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃

And the children of Israel spake unto Moses, saying, Behold, we perish, we are undone, we are all undone.

13 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃

Every one that cometh near, that cometh near unto the tabernacle of the LORD, dieth: shall we perish all of us?