במדבר 17

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And the LORD said to Moses,

2 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃

“Speak to the Israelites and take from them twelve staffs, one from the leader of each tribe. Write each man’s name on his staff,

3 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃

and write Aaron’s name on the staff of Levi, because there must be one staff for the head of each tribe.

4 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃

Place the staffs in the Tent of Meeting in front of the Testimony, where I meet with you.

5 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃

The staff belonging to the man I choose will sprout, and I will rid Myself of the constant grumbling of the Israelites against you.”

6 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃

So Moses spoke to the Israelites, and each of their leaders gave him a staff—one for each of the leaders of their tribes, twelve staffs in all. And Aaron’s staff was among them.

7 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃

Then Moses placed the staffs before the LORD in the Tent of the Testimony.

8 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃

The next day Moses entered the Tent of the Testimony and saw that Aaron’s staff, representing the house of Levi, had sprouted, put forth buds, blossomed, and produced almonds.

9 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃

Then Moses brought out all the staffs from the LORD’s presence to all the Israelites. They saw them, and each man took his own staff.

10 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃

The LORD said to Moses, “Put Aaron’s staff back in front of the Testimony, to be kept as a sign for the rebellious, so that you may put an end to their grumbling against Me, lest they die.”

11 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃

So Moses did as the LORD had commanded him.

12 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃

Then the Israelites declared to Moses, “Look, we are perishing! We are lost; we are all lost!

13 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃

Anyone who comes near the tabernacle of the LORD will die. Are we all going to perish?”