במדבר 15

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Locutus est Dominus ad Moysen, dicens:

2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃

Loquere ad filios Israel, et dices ad eos: Cum ingressi fueritis Terram habitationis vestrae, quam ego dabo vobis,

3 ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃

et feceritis oblationem Domino in holocaustum, aut victimam pacificam, vota solventes, vel sponte offerentes munera, aut in sollemnitatibus vestris adolentes odorem suavitatis Domino, de bobus sive de ovibus:

4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃

offeret quicumque immolaverit victimam, sacrificium similae, decimam partem ephi, conspersam oleo, quod mensuram habebit quartam partem hin:

5 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃

et vinum ad liba fundenda eiusdem mensurae dabit in holocaustum sive in victimam. Per agnos singulos

6 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃

et arietes erit sacrificium similae duarum decimarum, quae conspersa sit oleo tertiae partis hin:

7 ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃

et vinum ad libamentum tertiae partis eiusdem mensurae offeret in odorem suavitatis Domino.

8 וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃

Quando vero de bobus feceris holocaustum aut hostiam, ut impleas votum vel pacificas victimas,

9 והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃

dabis per singulos boves similae tres decimas conspersae oleo, quod habeat medium mensurae hin:

10 ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃

et vinum ad liba fundenda eiusdem mensurae in oblationem suavissimi odoris Domino.

11 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃

Sic facies

12 כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃

per singulos boves et arietis et agnos et hoedos.

13 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃

Tam indigenae quam peregrini

14 וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃

eodem ritu offerent sacrificia.

15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃

Unum praeceptum erit atque iudicium tam vobis quam advenis terrae.

16 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃

Locutus est Dominus ad Moysen, dicens:

17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Loquere filiis Israel, et dices ad eos:

18 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃

Cum veneritis in terram, quam dabo vobis,

19 והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃

et comederitis de panibus regionis illius, separabitis primitias Domino

20 ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃

de cibis vestris. Sicut de areis primitias separabitis,

21 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃

ita et de pulmentis dabitis primitiva Domino.

22 וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃

Quod si per ignorantiam praeterieritis quidquam horum, quae locutus est Dominus ad Moysen,

23 את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃

et mandavit per eum ad vos, a die qua coepit iubere et ultra,

24 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃

oblitaque fuerit facere multitudo: offeret vitulum de armento, holocaustum in odorem suavissimum Domino, et sacrificum eius ac liba, ut ceremoniae postulant, hircumque pro peccato:

25 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃

et rogabit sacerdos pro omni multitudine filiorum Israel: et dimittetur eis, quoniam non sponte peccaverunt, nihilominus offerentes incensum Domino pro se et pro peccato atque errore suo:

26 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃

et dimittetur universae plebi filiorum Israel, et advenis, qui peregrinantur inter eos: quoniam culpa est omnis populi per ignorantiam.

27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃

Quod si anima una nesciens peccaverit, offeret capram anniculam pro peccato suo:

28 וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃

et deprecabitur pro ea sacerdos, quod inscia peccaverit coram Domino: impetrabitque ei veniam, et dimittetur illi.

29 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃

Tam indigenis quam advenis una lex erit omnium, qui peccaverint ignorantes.

30 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃

Anima vero, quae per superbiam aliquid commiserit, sive civis sit ille, sive peregrinus, (quoniam adversus Dominum rebellis fuit) peribit de populo suo:

31 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃

verbum enim Domini contempsit, et praeceptum illius fecit irritum: idcirco delebitur, et portabit iniquitatem suam.

32 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃

Factum est autem, cum essent filii Israel in solitudine, et invenissent hominem colligentem ligna in die Sabbati,

33 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃

obtulerunt eum Moysi et Aaron et universae multitudini.

34 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃

Qui recluserunt eum in carcerem, nescientes quid super eo facere deberent.

35 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃

Dixitque Dominus ad Moysen: Morte moriatur homo iste, obruat eum lapidibus omnis turba extra castra.

36 ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃

Cumque eduxissent eum foras, obruerunt eum lapidibus, et mortuus est, sicut praeceperat Dominus.

37 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃

Dixit quoque Dominus ad Moysen:

38 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃

Loquere filiis Israel, et dices ad eos ut faciant sibi fimbrias per angulos palliorum, ponentes in eis vittas hyacinthinas:

39 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃

quas cum viderint, recordentur omnium mandatorum Domini, nec sequantur cogitationes suas et oculos per res varias fornicantes,

40 למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃

sed magis memores praeceptorum Domini faciant ea, sintque sancti Deo suo.

41 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃

Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de Terra Aegypti, ut essem Deus vester.