במדבר 15
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 1 |
Then Yahweh told Moses/me,
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃ | 2 |
“Tell this to the Israeli people: When you arrive in the land that I am giving to you,
| ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃ | 3 |
you must offer to me special sacrifices which will be pleasing to me [when the priest burns them on the altar]. Some of them may be offerings that will be completely burned [on the altar]. Some of them may be to indicate that you have made a solemn promise to me. Some of them may be offerings that you yourselves have decided to make. Some of them may be offerings at one of the festivals that you celebrate each year. These offerings may be taken from your herds [of cattle] or from your flocks [of sheep and goats].
| והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃ | 4 |
When you give these offerings, you must also bring to me a grain offering of two quarts/liters of nice flour mixed with one quart/liter of [olive] oil.
| ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃ | 5 |
When you offer a lamb to be a sacrifice to be completely burned, you must also pour on the altar one quart/liter of wine.
| או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃ | 6 |
‘When you offer a ram to be a sacrifice, you must also bring an offering of four quarts/liters of finely-ground flour mixed with (a third of a gallon/1.3 liters) of [olive] oil.
| ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃ | 7 |
And also pour on the altar (a third of a gallon/1.3 liters) of wine. While they are being burned, the smell will be very pleasing to me.
| וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃ | 8 |
‘Sometimes you will offer a young bull to be completely burned on the altar. Sometimes you will offer a sacrifice to indicate that you have made a solemn promise to me. Sometimes you will offer a sacrifice to maintain fellowship with me.
| והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃ | 9 |
When you offer these sacrifices, you must also offer a grain offering of six quarts/liters of finely-ground flour mixed with two quarts/liters of [olive] oil.
| ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃ | 10 |
Also pour on the altar two quarts/liters of wine to be an offering. While those special gifts are being burned, the smell will be very pleasing to me.
| ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃ | 11 |
Each time someone offers a bull or a ram or a male lamb or a young goat to be a sacrifice, it must be done that way.
| כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃ | 12 |
You must obey these instructions for each animal that you bring to me for an offering.
| כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃ | 13 |
‘All of you people who have been Israelis all of your lives must obey these regulations when you offer sacrifices that will be pleasing to me when they are burned on the altar.
| וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃ | 14 |
If any foreigners visit you or live among you, if they also want to bring a sacrifice that will be pleasing to me when it is burned on the altar, they must obey these same instructions.
| הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃ | 15 |
I consider that those who have always been Israelis and those who are foreigners are equal, and so they must all obey the same instructions. All of your descendants must also continue to obey these instructions.
| תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃ | 16 |
You Israelis and the foreigners who live among you must all obey the same instructions.”
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 17 |
Yahweh also said to Moses/me,
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃ | 18 |
“Tell these instructions to the Israeli people: [Yahweh says this]: ‘When you arrive in the land to which I am taking you,
| והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃ | 19 |
and you eat the crops that are growing there, you must set some of them aside to be a sacred offering to me.
| ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃ | 20 |
[Each year] set aside some of the first grain that you gather after you have threshed it. Bake a loaf of bread from the first flour that you grind and bring it to me to be a sacred offering.
| מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃ | 21 |
Every year, you and your descendants must continue to make and bring to me [a loaf of bread baked] [MTY] [with flour] from the first part of the grain that you harvest.’”
| וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃ | 22 |
“‘There may be times when you Israelis do not obey all these instructions that I have given to Moses to tell you, but not because you intended to disobey them.
| את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃ | 23 |
There may be times when some of your descendants do not obey all these instructions that I have given to Moses to tell to you.
| והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃ | 24 |
If you or they sin [by forgetting to obey these instructions] and none of the Israeli people realize that they were doing that, one young bull as an offering for all the people [must be brought to the priest]. That will be pleasing to me [when it is burned on the altar]. They must also bring to me a grain offering and an offering of wine, and a male goat, to be sacrificed to enable me to forgive them for the sins they have committed.
| וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃ | 25 |
[By offering these sacrifices], the priest will make atonement for all of you Israeli people. Then, as a result of their bringing to me an offering to be burned [on the altar], (you will be forgiven/I will forgive you), because you sinned without realizing that you were sinning.
| ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃ | 26 |
You Israeli people and the foreigners who are living among you will all be forgiven.
| ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃ | 27 |
If one person commits a sin without realizing that he was sinning, that person must bring to me a female goat to be an offering to enable me to forgive that person for the sins that person has committed.
| וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃ | 28 |
The priest will offer it to be a sacrifice to remove the guilt of that person, and that person will be forgiven.
| האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃ | 29 |
You Israelis and all the foreigners who live among you must obey these same instructions.
| והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃ | 30 |
But those who disobey my commands (deliberately/because they want to), both Israelis and the foreigners who live among you, have sinned against me [by doing that]. So (they must be expelled/you must expel them) from your camp.
| כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃ | 31 |
They have despised my commands and deliberately disobeyed them, so they must be punished for their sin by not being allowed to live among you any more.’”
| ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃ | 32 |
One day, while the Israelis were in the desert, some of them saw a man who was gathering firewood on the Sabbath/rest day.
| ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃ | 33 |
Those who saw him doing that brought him to Aaron and Moses/me and the rest of the Israeli people.
| ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃ | 34 |
They guarded him carefully, because they did not know what to do [to punish] him.
| ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃ | 35 |
Then Yahweh said to Moses/me, “The man must be executed. All of you must [kill him by throwing] stones at him outside the camp.”
| ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃ | 36 |
So they all took the man outside the camp and killed him by throwing stones at him, as Yahweh had commanded Moses/me that they should do.
| ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ | 37 |
Yahweh also said to Moses/me,
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃ | 38 |
“Tell this to the Israeli people: You and all your descendants must [twist threads together to] make tassels, and then attach them with blue cords to the bottom edges of your clothes.
| והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃ | 39 |
When you look at the tassels, you will remember all the instructions that I gave to you, and you will obey them, instead of doing what you desire and as a result causing yourselves to become unacceptable to me.
| למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃ | 40 |
Seeing those tassels will help you to remember that you must obey all my commands and that you must be (my holy people/dedicated to me).
| אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ | 41 |
Do not forget that I am Yahweh, your God. I am the one who brought you out of Egypt in order that you might belong to me. I am Yahweh, your God.”
