< במדבר 15 >
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 1 |
Then spake Yahweh unto Moses, saying:
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃ | 2 |
Speak unto the sons of Israel, and thou shall say unto them, —When ye shall enter into the land of your dwelling-places, which, I, am giving unto you;
ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃ | 3 |
and ye would offer, as an altar-flame unto Yahweh an ascending-offering or a sacrifice, for celebrating a vow or as a freewill-offering, or in your appointed seasons, —by way of offering a satisfying odour unto Yahweh, from the herd or from the flock,
והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃ | 4 |
then shall he that bringeth near his oblation bring near unto Yahweh a meal-offering, of fine meal a tenth part [of an ephah] overflowed with the fourth part of a hin of oil;
ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃ | 5 |
wine also for a drink-offering, the fourth part of a hin, shalt thou offer with the ascending-offering or with the sacrifice, —for each he-lamb.
או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃ | 6 |
Or, with a ram, thou shalt offer a meal-offering, of fine meal, two tenths, —overflowed with oil, the third of a hin;
ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃ | 7 |
wine also, for a drink-offering, the third of a hin, shalt thou bring near as a satisfying odour unto Yahweh.
וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃ | 8 |
And when thou wouldest offer a choice young bullock as an ascending-offering or sacrifice, —for celebrating a vow or as a peace-offering unto Yahweh,
והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃ | 9 |
then shall he bring near with his choice young bullock, a meal-offering, of fine meal three tenths, —overflowed with half a hin of oil;
ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃ | 10 |
wine also, shalt thou bring near for a drink-offering, half a hin, —for an altar-flame of satisfying odour unto Yahweh.
ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃ | 11 |
Thus and thus, shall it be done, for each ox, and for each ram, —and for each young one among the sheep, or among the goats:
כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃ | 12 |
according to the number which ye shall offer, thus and thus, shall ye do for each one according to their number.
כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃ | 13 |
Every one born in the land, thus and thus, shall offer these things, —when bringing near an altar-flame of a satisfying odour unto Yahweh.
וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃ | 14 |
And when there shall sojourn with you a sojourner, or one who is in your midst to your generations, and he would offer an altar-flame of a satisfying odour unto Yahweh, as ye offer, so, shall he offer,
הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃ | 15 |
In the convocation, one statute, shall there be for you and for the sojourner who sojourneth, —an age-abiding statute unto your generations, as ye are, so, the sojourner, shall be before Yahweh:
תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃ | 16 |
one law and one regulation, shall there be for yourselves and for the sojourner that sojourneth with you.
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 17 |
Then spake Yahweh unto Moses, saying:
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃ | 18 |
Speak unto the sons of Israel, and thou shalt say unto them, —When ye enter into the land whereinto I, am bringing you,
והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃ | 19 |
then shall it be, when ye eat the bread of the land, that ye shall heave up a heave-offering unto Yahweh.
ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃ | 20 |
Of the first of your meal, shall ye heave up, a cake, as a heave-offering, —like the heave-offering of grain, so shall ye heave it.
מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃ | 21 |
Of the first of your meal, shall ye give unto Yahweh a heave-offering, —unto your generations.
וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃ | 22 |
And when ye shall make a mistake, and not observe all these commandments, —which Yahweh hath spoken unto Moses;
את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃ | 23 |
even all that Yahweh hath given unto you in command, by the hand of Moses, —from the day that Yahweh gave command, and onward unto your generations,
והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃ | 24 |
then shall it be—if, any from the eyes of the assembly, it hath been done by mistake, that all the assembly shall offer one choice young bullock for an ascending-sacrifice as a satisfying odour unto Yahweh, with the meal-offering thereof and the drink-offering thereof, according to the regulation, —and one young he-goat as a sin-bearer.
וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃ | 25 |
So shall the priest put a propitiatory, covering over all the assembly of the sons of Israel and pardon shall be granted unto them, —because a mistake, it was, they, therefore have brought in their offering—an altar-flame unto Yahweh and their sin-bearer before Yahweh for their mistake:
ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃ | 26 |
and pardon shall be granted unto all the assembly of the sons of Israel and unto the sojourner that sojourneth in their midst, —for, in the case of all the people, it was, by mistake.
ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃ | 27 |
And if, any one person, shall sin by mistake, then shall he bring near a she-goat of the first year as a sin-bearer;
וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃ | 28 |
and the priest shall put a propitiatory-covering over the person who hath made the mistake, when he hath sinned by mistake before Yahweh, even put a propitiatory-covering over him, and pardon shall be granted him.
האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃ | 29 |
For the native born among the sons of Israel, and for the sojourner that sojourneth in their midst, one law, shall there be unto you—for acting by mistake.
והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃ | 30 |
But, as for the person who acteth with a high hand—of the native born or of the sojourners, Yahweh himself, he, reproacheth, —therefore shall that person be cut off out of the midst of his people.
כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃ | 31 |
Because the word of Yahweh, hath he despised, and his commandment, hath he broken, that person shall be surely cut off, his iniquity, is in himself.
ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃ | 32 |
While the sons of Israel were in the desert, they found a man gathering sticks on the sabbath day.
ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃ | 33 |
And they who found him gathering sticks, brought him near, unto Moses and unto Aaron and unto all the assembly.
ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃ | 34 |
And they put him in ward, —because it was not clear what they should do unto him.
ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃ | 35 |
Then said Yahweh unto Moses, The man shall be, put to death, —all the assembly, stoning him with stones, outside the camp.
ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃ | 36 |
So then all the assembly, put him forth, outside the camp, and stoned him with stones, and he died, —As Yahweh commanded Moses.
ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ | 37 |
And Yahweh spake unto Moses saying:
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃ | 38 |
Speak unto the sons of Israel, and thou shalt say unto them, That they shall make them fringes on the corners of their garments unto their generations—and shall put upon the fringe of the corner a cord of blue:
והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃ | 39 |
so shall they serve you as fringes, and when ye see then, then shall ye call to mind all the commandments of Yahweh, and shall do them, —and shall not spy out, after your own hearts, and after your own eyes for things, after which, ye, are ready to go unchastely away:
למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃ | 40 |
to the intent ye may call to mind, and do all my commandments, and be holy unto your God.
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ | 41 |
I—Yahweh, am your God—who brought you forth out of the land of Egypt, to become your God, —I, —Yahweh, am your God.